סעד יקירי
חלפו 6 חודשים מאז הבשורה המרה והאבדה הגדולה שהאסון פקד אותנו בצער עמוק ודממה אשר נפלה עלינו. הזמן עובר ואינני מצליחה להשלים עם המלים שנאמרות עליך בלשון העבר.
כל מילה שתיכתב וכל תצלום שיוצג לא יוכלו להחזירך אז לפחות יוכלו להאיר את נר הזיכרון בליבי לתמיד.
אומרים במילים אין נחמה, אבל זוהי דרכי לבטא את ההערכה הרבה והכבוד שאני חשה כלפיך.
בשבילי אתה עדיין כאן, מלווה אותי ואת הילדים היפים שלנו ויסאל ורייאן בכל אשר נעשה. אנו היום שמדברים בבית מזכירים את הרגעים היפים והחוויות הנפלאות שהיו לנו.
כמה קשה לנו להמשיך בדרך שתכננו ביחד.
כמה קשה לנו לשבת לבד בבית בשעות הערב ובשבתות, לחגוג ימי הולדת ולטייל בלעדיך. למרות שהיינו בשבילך מעל לכל התגאית בנו והיללת אותנו איפה שישבת.
הענקת לי ולילדים אהבה ונתינה אין סופית, השמים היו הגבול.
לכן אתה תישאר בלבנו וחסר לנו בכל.
היית אישיות מיוחדת במינה, עם לב טוב ואוהב ונשמה גדולה אשר שדרת לי המון נועם בטחון ושמחת חיים.
אני ליוותי אותך לאורך הדרך, היינו זוג שהשלים אחד את השני, תמכתי בך ודאגתי לזה שיהיה לנו בית חם שיכלול את כל המשפחה המורחבת שלנו ואת האנשים והחברים שהכרנו ואהבנו.
אכן נתת לי להיות הציר המרכזי בבית. סמכת עלי בכל.
הקמנו ביחד עם מרכז הלימודים אשר קראת לו בשמי, הוא היווה פרויקט חינוכי שמטרתו מתן מענה לתלמידים ולהורים בכפר.
סעד, מצאתי בך אדם שאפתן, רציני, ישר, עם אומץ לב, השקעת המון, עבדת, למדת יום ולילה על מנת להשיג את מטרותיך ולהגשים את חלומותיך.
נתת את הנשמה שלך למערכת, היית אדם מקצועי שניתן להתייעץ, ללמוד ממך, בקיא, חכם וחרוץ.
כולם במערכת הצטערו עליך והשארת להם חלל גדול ואתה חסר להם בכל.
ובסוף אני מודה לך על הכל.
אני פונה לאלוהים ומבקשת לעזור לי להתמודד בתקופה קשה זו על מנת שנוכל להמשיך בדרך שסללנו יחד.
אנו בוכים עליך ומצטערים על זה שהפסדנו אותך, אבל אני מבטיחה לך שאנו ממשיכים בדרך שלך כי החיים ממשיכים ואני בטוחה אם הייתי שואלת אותך סעד היית אומר לי שמחר יום חדש ושצריך ללכת קדימה.
נזכור אותך תמיד