סמ"ר ברוך אבני ז"ל

אלבום תמונות

כבר הרבה זמן לא בכיתי עליך,

אבל בכל פעם מחדש מכה בי הידיעה שאתה איננו.
בחלומות שלי אתה תמיד חי וקיים, חזק נורא,
אבל תמיד עם אותו פרצוף עצוב, כאילו שאתה יודע שהכל חלום.
בהתחלה כל דבר קטן הזכיר לי אותך, סדרה בטלויזיה שהיינו רואים ביחד,
מדף קטן שבנית בשבילי. כל הזיכרונות שהיו לי ושיש לי עכשיו,
אפילו כאלה שלא קשורים אליך, מתחלקים ללפני ואחרי.

כל כך מוזר לדבר על דברים שקרו בעבר,
לראות אותך בזיכרון, כל כך שמח ומלא חיים
ובבת אחת לחזור להווה ולהבין שעכשיו אתה בעצמך רק זיכרון,
ושכל הדברים שעשינו פעם ביחד הם הדבר היחיד שנשאר לי ממך.

אני מצטערת שלקח לי כמעט שנה להעלות את הדברים על הכתב,
כנראה שבאיזה שהוא מקום חשבתי שאני לא אצטרך.
היו פעמים שישבתי והתחלתי "לכתוב" את הדברים האלה בראש,
אבל היה נראה לי מוזר להעלות אותם על נייר.

עדיין נורא מוזר לי אבל קיימת מן תחושה של הקלה
שהדברים יגיעו אליך בדרך זו או אחרת.

עכשיו אני בוכה.

אחותך
מיכל