סמל עופר עופרי אריאלי ז"ל

מה- 17 למרץ ועד ה- 26 למרץ - המצור הקצר - נפסקת התנועה היבשתית והקו הימי נפתח בכל כוחו ותנופתו. שוב מתנהל משא ומתן בין חברות התחבורה (כסוי רשמי לכוחות הלוחמים) ומגיעים לאתר במשך 8 ימים על מנת להגיע להסכם על התנועה בכבישים. ביום שישי 26.3 יוצאות שיירות שלנו ושיירות ערביות. בשעות הבוקר מגיעה השיירה העברית לנהריה. משורייני גדוד 21 בודקים את הדרך וחוזרים לקריות. אחה"צ מתועברת השיירה בפיקודו של המג"ד בן עמי פכטר ז"ל לנהריה ומשם יוצאת לחניתה, מצובה ואילון. השיירה עושה את שעות הלילה בקיבוצים ויוצאת עם תגבור בבוקר השכם לנהריה ומשם לקריות - שבת 27.3.48 בבוקר פורים.
השיירה מגיעה לקריות בשלום: לשיירה מצטרפים חברי יחיעם. שמועות עקשניות ממשיכות להגיע מכל מיני גורמים יהודים וערבים, כי הערבים אינם מתכוונים לקיים את ההסכם ועומדים לפגוע בנו בפעולת תגמול על פצוץ שיירת התחמושת "ביירות - חיפה". הערבים ממשיכים לנוע בכביש ביירות - עכו וחיפה ואנו ליתר בטחון ממשיכים לנוע בשיירות בלבד וממשיכים לקיים את הקשר הימי ואף מכינים את חיזוקו. השמועות מגיעות וזו לא הפעם הראשונה ששמועות הגיעו והתבדו. ולמעשה אם כל השמועות שהגיעו בעבר או בעתיד היו גורמות לבטול או לדחיה של כל סוגי הפעילות, מי יודע אם היתה אי פעם קמה מדינת ישראל. בן עמי ממנה את איתן זית ז"ל למפקד השיירה וכבר בשעות הבוקר מחליט לקיים את השיירה תוך תגבור הכח הנע עם השיירה (כח האבטחה הגדול ביותר שיצא אי פעם לגליל המערבי בשיירה). היתה זאת הפעם הראשונה שהגדוד רכז כמות כזאת של כח אדם מהעולים והמנוסים שבגדוד וצייד אותם בנשק הטוב ביותר ובכמות הראויה לעמוד בקרב ולנצח. 90 יצאו לדרך. השיירה מגיעה לנהריה ומתרכזת ליד בית הקפה גינתי - 7 מכוניות בשיירה. ברגע האחרון מצטרף בן עמי גם הוא לשיירה, מכונית משוריינת מספר 2, בן עמי נוהג בעצמו את הרכב כשלידו רון כנהג משנה. השעה 14:00 - השיירה יוצאת לדרך מצומת נהריה דרך אל חומימה (הגבעה שממול לכביש נהריה) ומשם דרך אום אל פרג תל ונהר לכוון הכפר כברי. שקט בדרך, הכפריים מסתתרים בבתיהם וזה איננו מבשר טובות...
סדר השיירה: 1. משורין עם התקן לפריצת מחסומים ובו מקלע ומשדר. מפקד השמירה איתן זית ז"ל - הנהג ראובן וירצבר.
2. טנדר משוריין (טנדר המג"ד)- 6 איש, מקלע, בן עמי הנהג.
3. משאית ובה 2 נהגים ועליה ציוד ואספקה וגשר מפורק כדי לחצות את נהר הנעמן בדרך ליחיעם (שם פוצץ הגשר ע"י הערבים).
4. מכונית משא טעונת אספקה - 2 נהגים.
5. משוריין ליווי עם כיתת מקלע ואחדים מאנשי יחיעם, סה"כ 24 איש בפיקודו של יהודה רשף. הנהג אחיו של יהודה.
6. מכונית משוריינת ובה 2 נהגים - טעונה אספקה.
7. אוטובוס משוריין ובו מחלקה במקלעים ומשדר - סה"כ 39 איש.
הדרך עד בית הקברות של כברי מפותלת, צרה, משני צדדיה תעלות מים וסבך על צמחיה. בשעה 14:25 מותקפת השיירה מכוון בית הקברות שבעקול הדרך. הערבים שוכבים מאחורי הקברים ויורים... המרחק אל המשוריינים 10 מטר ! אש תופת ניתכת על המשורין הפורץ בהגיעו למחסום הראשון. הפורץ מנמיך את מפנה המחסומים ולמרות סכנת המוקשים פורץ המשורין את המחסום הראשון. אין אפשרות ואין זמן לבדוק אם יש מוקשים בתוך המחסום. הראשון נפרץ בחיפוי אש חזקה של לוחמי המשוריין. כך נפרץ גם המחסום השני. לפני הפורץ המחסום השלישי, ערבים עומדים על הדרך במרחק של 3 מטר מהמשוריין ויורים לתוך האשנבים הסגורים, המשמשים לירי בלבד. עוד לא סגר איתן את האשנב שלו וכדור פגע בפיו והרגו במקום. ראובן נפגע בכתף אך המשיך לנהוג במשוריין והמשיך בפריצת המחסום השלישי. חמלה שבט קיבל את הפיקוד על השיירה (חמלה נפל ביולי בקרבות ג'נין). אנטנת הקשר נפגעה והקשר אל האוטובוס המשוריין ויתר משאיות ומכוניות השיירה נותק. המשוריין הראשון ממשיך לפרוץ ומאחר והדרך מפותלת והקשר נותק, נותק גם קו הראיה אל יתר שש המשאיות. רק בעיקול השני עוד נראה המשוריין של בן עמי הראשון ממשיך ומגיע ליחיעם. גורלם של היתר קשה. בן עמי נפגע קשה ובמחסום מספר 3 התהפך המשוריין שלו וחסם את הדרך לשיירה... אין שום אפשרות להמשיך ולנוע קדימה, אין גם אפשרות להסתובב ולנוע לאחור, רק משוריין אחד הצליח להסתובב ופנה מכוון נהריה. ליד הכפר נהר (היום בן עמי) נתקל במחסום, ניסה לפנות הצדה, התהפך לתעלה והאנשים פרצו החוצה ותוך לחימה נסוגו לנהריה, אליה הגיעו בשעות הערב. גורלם של היתר היה קשה ביותר. בן עמי והאנשים שאתו הצליחו לסגת ואוגפו ע"י ערבים כפריים בתוך המחצבה ושם נפלו כולם בקרב, פרט לאחד שהגיע לנהריה אחרי ארבעים שעות של הסתתרות בשדות. האסון הגדול היה באוטובוס המשוריין שהיה בסוף השיירה: 35 נהרגו - רק 4 הצליחו להגיע למצובה ויחיעם.