הסיירת יצאה מקיבוץ בארי אל נקודת החסימה. בדרך טעו הלוחמים בניווט והגיעו לפרדס אליו לא היו אמורים להגיע. מפקד החסימה, דני מט, שלח מספר סיירים לאתר את מקום החסימה המדוייק. בנתיים הודיע אריק לדני מט ששעת התקיפה הוקדמה בחצי שעה ולכן מיהרו הסיירים וחצו את השדה אל הכביש אותו היו צריכים לחסום והתמקמו מצפון לצומת. שם חיכו לתגבורת המצרית. כל אותו הזמן נורתה עליהם אש בלתי יעילה מעמדת משטרה מצרית והכוח נמנע מלהשיב אש בכדי שלא להתגלות. כשהגיעו מספר משאיות מצריות ירו עליהם הסיירים והרגו את החיילים המצרים שנסעו בהן.
אחר-כך החזיר דני-מט את הכוח למארב וניסה לבקש אישור לסגת שכן היה חשש שהכוח המצרי מתארגן להתקפה. רק סמוך לחצות הצליח ליצור קשר עם אריק ולקבל אישור לסגת. בחצות נסוגו הסיירים ברגל חזרה לקיבוץ בארי והסתננו בין מארבים מצרים לאורך הגבול. המצרים הסתערו על מקום החסימה לאחר שכבר עזבו אותו הסיירים. כוח החסימה הסב למצרים את מירב האבידות: עשרים-ושניים הרוגים וארבעה-עשר פצועים. מהכוח נפצע סייר אחד.