את הדרך הובילה פלוגה א' של סופפו. אחריה צעדה פלוגה ד' של מטה גור ואחריה כוח האבטחה ומחלקת העתודה. ההליכה התנהלה ללא קושי ומצב הרוח של הצנחנים היה מרומם. כשחצו את הגבול נשמעה לפתע קריאה בערבית ואחר-כך יריה. התברר שכוח החוד נתקל במארב מצרי שחשב כי הכוח המתקרב הוא פטרול מצרי. הצנחנים לא השיבו לקריאה בערבית והמצרים דרכו את הנשק. אז פקד סופפו להסתער והצנחנים חיסלו את המצרים בעמדה בירי מהמותן וברימונים. היה חשש כי הגזרה המצרית התעוררה ולגדוד יאבד יתרון ההפתעה. במקום לבטל את הפעולה הורה מפקד הגדוד להחיש את ההתקדמות כדי לתת לאוייב שהות קצרה ככל האפשר להתארגנות. כוח האבטחה של משה ינוקא נשאר במקום ושאר הגדוד המשיך אל היעד והגיע זמן רב לפני השעה המתוכננת. סופפו ניגש בראש מפקדי המשנה לבדוק את היעד. בגלל טעות במודיעין חשב סופפו את מכון המים למחנה הצבא המצרי. על פי המודיעין היה אמור להיות המחנה מואר ובו מספר אוהלים. למעשה היה דווקא מכון המים מואר וסופפו התכונן להתקפה על המקום.