סמל עופר עופרי אריאלי ז"ל

בשוך הקרבות חצה כל הגדוד את תעלת סואץ והתמקם בבסיס טילים מצרי. הגדוד שלט בציר הגישה לארמיה המצרית השלישית שנמצאה בגדה הישראלית והייתה מכותרת מכל צדדיה. הפלוגות התבצרו על גדות התעלה וניהלו אש פגזים, מקלעים וצלפים. מאוחר יותר, כשנרגע המצב, חזר הגדוד אל החטיבה, ששהתה באזור המתלה. שם נכנסו יחדיו לשגרת כוננות ואימונים.

מתקפת הערבים נבלמה. מגמתם נכשלה וצה"ל ניצל את ההצלחה ופרץ למצריים וסוריה. בגזרה המצרית כיתר צה"ל את הארמייה השלישית שהייתה לכודה בגדה המזרחית וכבש כ- 1600 קילומטרים רבועים בגדה המערבית. העיר סואץ הייתה מכותרת וכוחותינו הגיעו כדי 70 קילומטר מקהיר. בגזרה הסורית כבש צה"ל כ- 600 קילומטרים רבועים בסוריה ושלט בחרמון הסורי. לערבים לא נותרה ברירה אלא לקבל בזרועות פתוחות את החלטת האו"ם בדבר הפסקת האש. ב- 11 בנובמבר נחתם הסכם הפסקת האש בין ישראל למצריים בקילומטר ה- 101 על כביש סואץ קהיר. גם הסורים נאלצו לקבל את הפסקת האש, שכן צה"ל הגיע כדי 40 ק"מ מדמשק וצבא סוריה נחל תבוסה מוחצת. מנקודת מבט צבאית נסתיימה המלחמה בניצחון צה"ל.
תוצאות המלחמה היו: 2522 הרוגים, 400 שבויים, 800 טנקים ו- 115 מטוסים אבדו לצה"ל. לערבים לעומת זאת היו 18,500 הרוגים, 8800 שבויים, 2000 טנקים ו- 450 מטוסים הושמדו. בעובדות אלו לא הייתה משום נחמה לישראל שאיבדה כמעט אלפית מכלל אוכלוסייתה.

לאחר המלחמה החלו שיחות שלום. ב- 21 בדצמבר 1973 נפתחה בז'נבה ועידת שלום בה השתתפו ישראל, מצריים וירדן. סוריה נעדרה במופגן משולחן השיחות אך קיימה גם היא משא ומתן שהיה ארוך יותר ומלווה בלחימה מקומית. למעשה, בגזרת הצפון החלה מלחמת התשה על גבול הגולן. במלחמה זו נהרגו מדי יום חיילים ישראלים מהפגזות סוריות על מוצבים.

ציטוטים
דורון: "קראנו בעיתונים על קרבות התשה בצפון וגדודי מילואים שחטפו שם פגזים, חשבתי שאין שום סיבה שגדוד צנחנים ישב באפס מעשה במתלה ואפילו התאמן, בשעה שמילואימניקים חוטפים כדורים ברמה". דורון ביקש לעבור לרמת הגולן למוצב צפוני חודר במובלעת.
דורון: "אלו היו הימים היפים ביותר של הגדוד". לאחר חודש הצטרפה שאר החטיבה. עם זאת היו אלו ימים קשים. שלושה חודשים שהה הגדוד במוצבים, בלילות היו החיילים מדפנים את הביצורים ואילו ביום היו רוב הזמן בכוננות ספיגה. כל הזמן הזה לא פסק הגדוד מפעילותו המבצעית ובאחת הפעילויות בשיא החרמון נפל פגז בתוך כוח של פלוגת אוגוסט ממנו נהרגו שמונה חיילים. האווירה בגדוד הייתה קשה.
דורון: "הייתה זו תקופת מבחן קשה יותר מהמלחמה, לשבת שלושה חודשים לילה לילה בתוך ההפגזות ולהישאר שפויים". בסוף הקו התפנה הגדוד לתרגיל גדול ברמה וצניחה בפלמחים ולאחריהם בפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה יצא הגדוד סוף סוף לרגילה.

התחמשות
ברכבת האוירית שהגיעה לישראל בסוף מלחמת יום-כיפור הוטסו לישראל כלי נשק חדישים. בין כלי הנשק החדשים הגיעו טילי הלאו והטאו וכן רובי ה- M16 הנמצאים בשימוש צה"ל והצנחנים בפרט עד היום. הצנחנים קלטו תוך כדי המלחמה את הציוד החדש, למדו אותו, ואף השתמשו בו בקרבות מעבר לתעלה. טיל הלאו המשמש נגד טנקים הפך לנשק אישי ואילו טיל הטאו הפך לנשק של פלוגת העורב של החטיבה. את רובי הסער מסוג M16 אימצו הצנחנים מאז מלחמת יום כיפור ומלבד תקופה קצרה בה השתמשו ברובים מסוג גליל משתמשים בהם הצנחנים עד היום.