אלבום תמונות
ימי השנה הם קבועים וסדורים
החל מראשית השנה ועד אחרית השנה
ימי חג וימי זיכרון
ימים של חול וימי שבתון
יום רגיל ויום של שיא
תמיד היה יום הכיפורים יום שכזה
ושם, פרץ לו לסדר זה
שהוא ערוך ומסודר עוד מימי בראשית, יום נוסף
פסח, הוא חג חירותנו
בו יצאנו משעבוד לגאולה
שבועות, קבלת התורה
סוכות, הלא הוא - "חג" כמכונה במקרא
וכך משמחת הפורים ועד יום הכיפורים,
סדורים היו חיי וידועים היו ימיי,
ימי החג שמחות וקצב, ימי החול וימי העצב.
והנה לפתע פתאום שונו ימיי והשתנו חיי,
ימים אחרים של עצבות ויגונים
ולא ראיתי עוד אותם הגוונים
היו לי ימי זיכרון,
מעשרה בטבת וצום גדליה
חורבן הבית ויום השואה
ואז הגיע יום הדין, יום של חורבן שלא כדין
מי ידע דרכו ומי ישיג החלטתו
חונכנו לצידוק הדין ונדרשנו ללמוד לקבלו,
אולם מי הוא האדם שיוכל להבינו
איה בן אנוש שיסכים לקבלו,
דרכיו-הוא יודע ושרפיו אתו
ואנו הנשארים אחור
המסרבים לקולטו,
כי פרידה שכזו היא תמיד מאולצת
פרידה שכזו אינה בדרך הטבע
ואז משתנים הדברים ושונים הסדרים,
לילותיך הופכים לימים-
וימיך שחורים.
אותו יום השיא איננו כיפור
כי כבר נפל הפור
לא עוד ימי הפורים
כי הכל לכאורה כיפורים
היום בו נפל חלל
היום בו נסתם הגולל,
זה הוא יום של דין,
זה הוא יום בו אל
שינה סדרי בראשית
היאך ילך ילדך לפניך
ולא כדרך הטבע.
ואז יום הזיכרון אינו רק זה שלפני יום העצמאות
יום הזיכרון שתמיד היה מלא משמעות,
קיבל אור אחר מחודד ופוצע
בכל נים ונים הוא פוגע
יום נוסף ונורא לכאורה רק שלך
מצטרף לכל ימי השנה
ואז מסתבר כי גם יום ההולדת
אינו כבר החג בו שמחה אם יולדת,
בו צוהל אב מאושר לבואו לעולם של אותו העובר,
שפרץ לעולם אז באותו הבכי
כמה שונה מבכיינו היום
כאשר אותו היום, נחתום בזיכרון
ואז גם אם אינך מבין
שונו סדרים וקובעו הימים
בעבורך שלוש מאות ששים וחמישה
הם ימי זיכרון
ואם כפלת בשעות ודקות
לא תוכל לספור השניות
כי אז מי ימנה הלילות,
או אז אחי-
מי ימלל גבורות ישראל
ומי ידע דרכי האל
קיבלתיו, אהבתיו,
ואז ללא הקריאה
אותה אבינו שמע-
"העלהו שם לעולה".
מאבא האוהב