דוד היה אהוב על כל חבריו, שכן קרנו ממנו חמימות, טוב לב ורצון לעזור, גם בקורס לא יכול היה לצפות מן הצד במצוקתם של נכשלים ותמיד היה עוזר להם. הדאגה לבית היתה ניכרת בכל תנועה שבו. היה ממתין שעות בתור - בתקופת הקורס - כדי לצלצל הביתה, לרעייתו עדנה ולילדיו. מסודר בהופעתו, קפדן בלבושו, חיוך על פניו ותמיד תמיד לוחם למען הצדק.
דוד לא ויתר. עקב פציעתו בעת שירותו הצבאי, יכול היה דוד לוותר על עיסוקיו הצבאיים, אבל דוד אהב את הצבא ולא ויתר. הוא שאף להתקדם ושמח על זימונו לקורס קצינים בסיסי. דוד חיפש את השלמות. גם בעיסוקיו היום - יומיים, גם בעבודתו האזרחית, גם בדאגתו לביתו. בית יפה השלים דוד בדצמבר 1978, לפני צאתו לקורס, גם בנה חיי משפחה שלמים, מלאי אהבה, ולא זכה לשמור את השלמות במשפחתו, שכה אהב...