אחי יהונתן
"איך נפלו גבורים בתוך המלחמה!
יהונתן, על במותיך חלל,
צר לי עליך, אחי, יהונתן,
נעמת לי מאד...
עוד אזכור את צליל קולו הרך, בשומעי אותו לאחרונה דרך הטלפון: "מה שלומה של אמא?" אמא שכבה לאחר ניתוח בבית חולים ויהונתן, למרות השתתפותו בקרבות בגליל התקשר מדי בוקר וערב לשאול מה שלומה.
אזכור את יהונתן כחתן המוליך את כלתו לחופה.. "יפה תואר, גבוה משכמו ומעלה, ראשו כתם פז קווצתיו תלתלים", "עיניו כיונים על אפיקי מים".
אזכור את אחי יהונתן בחוזרו עטור תהילה מסוריה. בטנו תפוחה, שערותיו מגודלות ומה רבה היתה השמחה והאורה שהביא עמו בבואו.
אזכור את אחי יהונתן רכוב על סוסתו והכל מצביעים עליו ומעריצים את גבורתו בהצילו את שני חבריו מכנופית מרצחים.
אזכור את אחי יהונתן כאח גדול אוהב ומסור, אשר מוכן היה לכל תמיד - אף נתן את כל אשר לו למשפחתו, למולדתו ולעמו.