אלבום תמונות
מה אספר ומה אגיד?!
היה לי פעם רע וידיד,
עיניו היו מלאות הבעה
תמיד הביעו רגש וחדווה,
במבט כזה, לא כל יום נפגשים
והוא יחסר בודאי לרבים.
למדנו יחד בתיכון, שנה אחרונה
שעברה לנו יחד כמו יממה,
ישבתי במחיצתו בכיתה י"ב
הספקנו ללמוד ויותר לפטפט,
ברחנו לשבת בשעור חשבון
ברחנו יחד לראות סרט (מערבון)
לא חשבנו על המחר
ולא על מה אסור ומה מותר
ימים אלה לא אשכח לעד,
כי הם זכרון יקר,
של בגרות ונעורים
ואותם תמיד זוכרים.
הקרבת עצמך על מזבח המדינה.
ואנו מבטיחים לזכור אותך בעדנה
בעלי דפנה המסמלים נצחון וגבורה.
ריקי