על משמרתו בערבה
רכון על ג'יפ דוהר
בלב מדבר בחרבה
נפל שדוד, חבר
לא איש קרבות היה ודם
לא שש הוא אלי אש
רק עזור, הצל, אדם
אווה אותו חובש.
לבו היה צבוט, חבול
בישיבת שליו ובטח
בקש ללכת אל הגבול
הקרב נפשו לנצח.
על ליבי חקוק תמיד
זכרו, לנצחים
של נעקד על מזבח התמיד
עם עוד הרבה אחים.