אלבום תמונות
הגדוד של בר פעל תחת עוצבת המילואים של יהודה רשף שיועדה לכבוש את העיר עזה. כוחות הגדוד עברו רכובים את הגבול והתקדמו לכיוון הכפר בני-סוהילה שהיה ברובו נטוש. משם המשיכו לצומת חאן-יונס כשפלוגה ב' בראש והפלוגות של גד וגדעון מאחוריה. בדרך הסתבכה הפלוגה של נגבי בשדה מוקשים. הגדוד התעכב בצומת כשעה לחילוץ הזחל"ם שעלה על מוקש ובמהרה גילו את שיטת המיקוש: ליד כל מוקש היה תקוע יתד. כשסיימו לפנות ציר נקי ממוקשים פינו את הפצועים והמשיכו מהר ככל האפשר צפונה אחרי שלקחו עשרים מצרים בשבי. בדרך טיהרו עמדות ומוצבים קטנים במהירות. ההתנגדות הרצינית הראשונה הייתה מוצב מצרי בצומת חרת-דרג'.
כשהגיע הגדוד לצומת נפתחה אש רצינית מהמוצב שכללה בזוקות, תותחים ללא-רתע ואש מקלעים. בר הזמין סיוע משני מטוסים שעברו באזור והנחיתו פצצות על המוצב. אח"כ החליט שלא לחכות לארטילריה ולעלות על המוצב. כשפנה לתת פקודת הסתערות לסמג"ד, יעקב חסדאי, גילה כי נפצע מצרור בחזהו. לכן, שלח את הפלוגה של אמסלם שאיגפה את המוצב ועלתה עליו עם הזחל"מים. חלקם נתקעו בתעלות והלוחמים קפצו והמשיכו לטהר את המוצב ברגל. הלחימה הייתה עיקשת והמ"פ אמסלם נהרג כשהוא מטהר את תעלת הקשר המרכזית. כשקפץ מהזחל"ם חטף כדור בכתף אך המשיך לרוץ בתעלה. לבדו טיהר שלוש עמדות והרג שבעה מצרים. מעבר לעיקול, הפתיע אותו מקלען שירה בו צרור ארוך. אמסלם צנח מת. נחמיה סגנו נטל את הפיקוד והמשיך עם הפלוגה.
הגדוד המשיך במהירות בדרכו לעלי מונטאר. בדרכו פסח על מארב מצרי שכנראה הניח לכוחות הגדוד לעבור ופתח באש על המאסף של הגדוד ממנה נפגע ונהרג נחמיה כהן. בנוסף נורתה כל הזמן אש מרגמות ממנה נפגע חסדאי בשנית. שני טנקים מצריים התקרבו אל הכוח והציתו את הזחל"מים שבראש הטור. הללו הפכו למלכודת אש, וכל מי שניסה לברוח נקלע לאש. חסדאי שכב פצוע באחת התעלות, ידיו משותקות ורגלו האחת פצועה קשה. למרות זאת לא איבד את עשתונותיו והמשיך להעביר פקודות ללא הפסקה. בין הפצועים הסתובב ישראל זולברג, החובש הגדודי. הייתה זו שעתו הגדולה כשעבר מפצוע לפצוע, ללא הגנה מפצצות המרגמה שנחתו ללא הרף. לבדו טיפל בפצועים והציל רבים מחבריו עד שנפגע מרסיס פגז ונהרג. בסוף הקרב הסכים חסדאי להתפנות בהוראת צבי.