אלבום תמונות
הראשון שחצה את הגבול היה כוח גרנית שהשמיד מוצב מצרי קדמי. אחריו נעה שאר החטיבה שסטתה דרומה מהמסלול המתוכנן לדרך קשה יותר לתנועה. חלק מזהחל"מים נתקעו בחולות ואלו שלא חולצו נשארו בשטח. כוח גרנית נתקל בכוחות מצרים מבוצרים ופלוגת הטנקים שנסעה עם הגדוד של טיבי באה לעזרתו והציתה את טנקי ה"סטאלין" המצרים. כך קרה שהגדוד של טיבי נכנס לקרב פנים אל פנים עם חטיבת חי"ר מצרית ללא סיוע טנקים, מטוסים או תותחים. המצרים היו מחופרים במתחם גדול בשיטהת הסובייטית של שלוש תעלות המחפות אחת על השנייה. הם התכוננו לקדם את הצנחנים מלפנים. למזלם עלו הצנחנים על החטיבה המצרית מכיוון המנהלות שלה בגלל האיגוף הגדול. בדרך מצאו שני זחל"מים בקצה הגדוד של תל-צור שאיבדו את הדרך, נכנסו למערך המצרי ועלו באש. כששמע על כך טיבי התקדם לכיוונם בזחל"ם הפיקוד. הזחל"ם נפגע, טיבי נפצע ברגלו וקפץ עם כל החוליה שלו מהזחל"ם שגם שרשראותיו יצאו מכלל שימוש. הזחל"ם נפגע פגיעה שנייה וטיבי נפצע ברגלו. כאילו לא די בכך נהרסו גם העוזי והמשקפת של טיבי ומכל מכשירי הקשר נותר רק אחד פעיל.
שלושת מפקדי הפלוגות, יה-יה, בנדה ורן הודיעו כי נקלעו לקרב פנים אל פנים עם מאות חיילים מצרים בתעלות מבוצרות בעומק המתחם המצרי. הזחל"ם של הרופא הגדודי נפגע, הנהג נהרג והרופא נפצע בעינו. למרות זאת המשיך לתת טיפול רפואי לפצועים ביחד עם הרופא מהגדוד של תל-צור. כל אותו הזמן נלחם הגדוד של טיבי על חייו. הזחל"ם של יה-יה נפגע ויה-יה עצמו קפץ ממנו עם יתר הלוחמים. הוא נותר פצוע באמצע המתחם המצרי בלי יכולת להודיע על כך לטיבי. הצנחנים שלא נפצעו המשיכו להלחם ולהסתער על התעלות המצריות. את הפצועים ריכזו סביב טיבי שהיה פצוע גם הוא. לאחר שעתיים של לחימה הצליחו לטהר כקילומטר וחצי מהתעלה ומערכו להמשיך במשימה, לטהר את התעלה המבוצרת עד צומת רפיח.