סמל אהרן אהרנצ'יק אהרן סנקר ז"ל

קורות חיים

אהרון, בן חנה ודוד, נולד ביום כ"ב מנחם-אב תש"א (15.8.1941), בבומביי שבהודו. בשנת 1950 עלה ארצה עם משפחתו, שנקלטה בקיבוץ שפיים. שם החל את לימודיו בבית-הספר היסודי.

בהיותו בן 11 עברה משפחתו לגור בשיכון הוותיקים בנתניה. אהרון למד בבית-הספר היסודי "אלומות" ועשה שנה אחת בקיבוץ חולתה. ולאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי המשיך ולמד בבית-הספר התיכון החקלאי בבן-שמן. אהרון הסתגל במהירות ובקלות לתנאי הארץ, על אף הקשיים המרובים שמשפחתו נתקלה בהם. הוא יצא לעבוד כדי להשתכר ולסייע בפרנסת המשפחה ובמו ידיו הרחיב את הצריף הקט שבו גרה משפחתו והוסיף לו עוד חדר לנוחות הגרים בו.

אהרון היה אדם צנוע ומסתפק במועט. בהיותו מודע לקשיים שהיו מנת חלקה של משפחתו, מיעט לבוא בדרישות ובבקשות. הוא ידע לכבד ולהעריך את הוריו והיה כמדריך ומסייע לאחיו ולאחיותיו הצעירים ממנו. הוא החשיב את טיפול הגוף ואת עושר הנפש. ואכן היה אוהב ספורט וחובב מושבע של מוסיקה קלאסית. בבית-הספר החקלאי בבן-שמן התפתחה אהבתו העזה לטבע. הוא עבד בשדה ובגני הירק וטיפל במסירות רבה בבעלי חיים. בחיק הטבע חש כי הוא מביא לידי ביטוי את מאווי-נפשו העשירה ומגיע לשלמות.

אהרון גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1959 והוצב לחיל הרגלים. לאחר סיום הטירונות השלים קורס חובשים קרביים והוצב לשרת בתפקיד זה בחטיבת "גולני". הוא היה חייל מסור ונאמן, מקובל על מפקדיו ואהוד על חבריו שיחסו אליהם היה חם ואוהב.

בתחילת אפריל 1962 שוחרר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הרגלים. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים. לאחר השחרור, החל לעבוד בענף היהלומים, אולם הוא שאף לבסס את מעמדו הכלכלי ולכן הצטרף, יחד עם חבר לספסל הלימודים בבן-שמן, לחברת קידוחים ועבד כטרקטוריסט. הוא סייר בארץ לאורכה ולרוחבה, היה קרוב לטבע אותו אהב והצליח לסייע למשפחתו ולעשות את הצעדים הראשונים לקראת התבססות כלכלית.

בשנת 1970 נשא לאישה את כרמלה ויחד עמה, בנה בנתניה את ביתם, שם גידלו את ילדיהם טל ועינת. גם כשעבד במקומות מרוחקים, הקפיד לבלות את הערבים בחיק משפחתו. הוא הקנה לילדיו מאהבתו לטבע. עם בנו, טל, יצא לטיולים רבים והיה מסביר לו את טיבם של צמחים, פרחים ובעלי החיים שפגשו בדרכם. הוא נסך במשפחתו ביטחון רב, ביתו היה בית חם ומאושר ששמחה ותרבות שורים בו. הוא הצליח להתבסס מבחינה כלכלית והקנה למשפחתו מכל טוב. הוא תכנן להוסיף עוד ולעשות למען המשפחה, אולם הגורל מנעו מלהגשים את חלומותיו.

במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בלחימה ברמת-הגולן ואחרי כן הועברה ליהודה ושומרון ועסקה באבטחת מתקנים ובשמירה על ישובים באזור. ביום י"ג בחשוון תשל"ד (8.11.1973) נהרג אהרון בהתקפת מחבלים על מקום משמרתו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בנתניה. השאיר אחריו, אישה, בן, בת, הורים, שבע אחיות ושני אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל.