סמל היתאם ביבאר ז"ל

קורות חיים

בן אמלי ומג'יד. נולד ביום 19.5.1981 בכפר הדרוזי ג'ת בגליל המערבי. אח בכור לאחמד, דינה, מג'יד ושהרבאן. מספר אביו: "האביב צעד את צעדיו הראשונים, הפרחים נטשו את אדמתם ופקחו את עיניהם לשמים, והציפורים שרו וניגנו שירת אושר ותקווה לחיים. ביום כזה באמצע חודש מאי, באמצע האביב, תוך כדי ביצוע משימה בעת שירותי במג"ב, קיבלתי הודעה על הולדת בני הבכור. נשאלתי איך אקרא לו? ומיד השבתי: נקרא לו היתאם, שפירושו בעברית בנו של הנשר. הנשר הוא מלך השמים והשמים רחבים מאוד".

היתאם החל את לימודיו בבית-הספר היסודי בכפר, וכבר בתחילת לימודיו אובחן, יחידי בקרב עשרות תלמידים, כתלמיד מחונן.

בכיתה ו' החל ללמוד, נוסף ללימודים הרגילים, יום בשבוע ב'מרכז מדע ודעת למחוננים' בשלומי. "היתאם הוא תלמיד מוכשר בעל מוטיבציה גבוהה במיוחד," כתבה מנהלת המרכז. "מגלה סקרנות וחשיבה מקורית, במיוחד בתחום המדעים המדויקים כגון מתמטיקה, פיזיקה ועוד".

היתאם המשיך ללימודי תיכון ב'אורט מעלות' במגמת המחוננים, וסיים שם כיתה י"ב עם בגרות בציונים גבוהים, ועם התמחות בתחום המחשב. הוא השקיע זמן רב בלימודי המחשב והוריו תמכו בו מאוד. משפחתו היתה מהראשונות בכפר שרכשו מחשב ובביתו היה החיבור הראשון לרשת האינטרנט.

כנער היה היתאם פעיל מאוד בתחום החברתי ונהג לעזור לתלמידים חלשים. הוא היה חניך בתנועת 'הנוער העובד והלומד' וכשהיה בתיכון נבחר לחניך מצטיין ונסע לאנגליה במסגרת התנועה.

היתאם אהב לכתוב. כבר בכיתה ה' הוציא עיתון בבית-הספר, ובהמשך לימודיו הגיש עבודות מעניינות שזכו בתגובות רבות. בשנת 1995 עוררו שתי עבודות שלו התעניינות רבה. הוא ביצע מחקר מקיף על הנוער הדרוזי המתבגר. מר סאלח אלשיך, המפקח מטעם משרד החינוך על המגזר הדרוזי, הביע הערכה רבה מאוד לעבודה והבטיח להפיץ את המחקר בקרב בתי הספר הדרוזיים.

על עבודה שכתב בנושא מלחמת-העולם השנייה והשואה, כתבה לו מנהלת בכירה ממשרד החינוך: "הרשה לי להחמיא לך על עבודה מקיפה ויסודית שכתבת. אני מניחה שבעקבות כתיבת עבודה זו למדת הרבה, ואולי אף היית למומחה בנושא מלחמת-העולם השנייה בין חבריך. מעניין, כמובן, מדוע נער שאיננו יהודי מתעניין בנושא השואה, ומה למדת כנער דרוזי על נושא השואה ועל הקמת מדינת ישראל... ברכות חמות על עבודתך".

היתאם היה נער מוכשר, נבון, חביב, בעל לב רחב, יצירתי ואהוב על כולם. הוא אהב לעזור לזולת וגילה מוסריות רבה ושאיפות גבוהות. היתאם גדל והיה לאדם שקט ושקול, בעל מחשבה חדה ובהירה. רבים ממוריו וחבריו, שהכירו בחוכמתו וביכולותיו, סברו שצפוי לו עתיד נכבד ותרומתו לחברה תהיה רבה. ציוניו בבחינות הבגרות היו גבוהים מאוד (102) וציון מבחן הפסיכומטרי עמד על 623 נקודות. היתאם התקבל ללימודי מינהל עסקים וכלכלה בחיפה, אך העדיף לשרת בצבא וללמוד בתום השירות.

בחודש נובמבר 1999 התגייס היתאם לצה"ל, ושובץ כלוחם בגדוד 'חרב', הגדוד הדרוזי. הוא עבר קורס חובשים, ושירת כסמל מבצעים וכחובש פלוגתי. מפקדו, סא"ל נזאר, מספר: "היתאם בלט בכישוריו ויכולותיו כחובש פלוגתי. בתקופת הלחימה בשנה האחרונה הפגין היתאם אומץ לב ונכונות להתנדב בכל עת, ועל כן הפך לדמות אהובה על כולם ומופת לחיקוי".

ביום 6.8.2001 נפל היתאם בעת שירותו והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכפר ג'ת. הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות.

מפקד היחידה ספד לו: "נזכור את היתאם האמיץ, הצנוע והביישן, חייל מיוחד במינו אשר היווה מקור כוח וחוכמה לרבים מחבריו ליחידה. אדם שקט וחכם, בעל ידע רב במחשבים ושאיפות רבות להצליח ולהצטיין בכל תחום שבו התעניין".

כתב אביו של היתאם: "היתאם הגיע לעולם באמצע האביב, ובורא העולם לקח אותו לידו באמצע הקיץ. אלוהים שתל אותו כפרח באביב, כפרח צמח בנפשי וגדל בדמי ונשם את נשמתי, ובקיץ 2001 קצר אותו אלוהים כפרי ולקח אותו לגן עדן. זה רצונו וחוכמתו של אלוהים וזו אמונתנו".