סמ"ר ברוך אבני ז"ל

קורות חיים

בן אילנה ודוד. נולד ביום ב' באדר א' תשל"ח (9.2.1978) במזכרת בתיה. אח למיכל, נועה ויונתן. ברוך נקרא על שם דודו, אחי אביו, שנפל במלחמת ששת הימים.

ברוך היה תינוק שקט ומלא קסם, שאת ראשו הקט עיטרו שערות 'קיפוד' קופצניות. כאשר היה ברוך כבן חודשיים, העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למושב פארן שבערבה, ולאחר כשלוש שנים עברה להתגורר בקיבוץ כפר בלום.

ברוך בילה את שנות ילדותו בקיבוץ. הוא אהב מאוד את החיים במקום והשתלב יפה בחברת הילדים ובשגרת העבודה. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר המשותף בכפר בלום. על כיתה א' פסח מאחר שכבר בגיל הגן לימד עצמו קרוא וכתוב. הוא עשה את לימודי חטיבת הביניים בבית הספר 'עמק החולה'.

בשנת 1991 עזבה המשפחה את הקיבוץ ועברה להתגורר ביישוב עומר בדרום הארץ. ברוך החל את לימודיו התיכוניים בבית הספר 'אשל הנשיא'. הוא נאלץ להסתגל למקום מגורים שונה, לבית ספר חדש ולחברת נוער זרה. אולם עד מהרה, למרות הקושי הראשוני, מצא את מקומו. הוא סיים את לימודיו בהישגים יפים במגמת פיזיקה ומחשבים.

ברוך, נער שקט ומנומס, גילה רגישות רבה וכבוד כלפי הסובבים אותו. תמיד מוכן היה להיות לעזר ולתרום מכישוריו. התגלה כתלמיד בעל יכולת לימודית גבוהה, במיוחד בתחומים שבהם מצא עניין אישי. כנער בעל ידע רב בנושאים שונים, חונן ביכולת להביע את דעותיו ברהיטות ובצורה מגובשת ולהעשיר כל דיון שנטל בו חלק. הוא היה מקובל על חבריו, שנהנו מחוש ההומור השנון שלו ומשפע חידודי הלשון והבדיחות. ברוך היה צייר מוכשר, שכשרונו האמנותי בא לידי ביטוי בעושר יצירתו: ציורי צבע, רישומים, קריקטורות, קומיקס, סיסמאות מאוירות ועוד. תחביב אחר היה פתרון תשבצים, במיוחד תשבצי הגיון, שאהב לפתור, אך גם לחבר חדשים.

ברוך היה ממקימי עיתון בית הספר, 'ספיישל', פעילות שעשה בה שימוש במגוון כישרונותיו: הוא שימש ככתב, מאייר ומחבר תשבצים. ברוך עסק בתחומים שונים של ספורט, ביניהם צלילה וטיפוס הרים - הוא השתתף בקורס טיפוס הרים וגלישה שנערך במצוקי דרגות, ריצה ופיתוח כושר גופני. לקראת גיוסו לצה"ל עסק גם בקראטה והגנה עצמית.

ברוך היה קשור מאוד למשפחתו, והיה בן מסור ואח אוהב. ארבעת האחים הרבו לבלות יחדיו, הן כילדים והן כבוגרים. ברוך הרבה בפעילות משותפת עם אחיו הצעיר יונתן. בין השאר נהנו השניים ממשחקי מחשב, צנחו במצנחי רחיפה, התאמנו בקליעה ברובה אוויר ועסקו בספורט.

עד לגיוסו עבד ברוך בעבודות שונות. הוא היה עובד חרוץ, מסור ואחראי, מוכשר במיוחד במלאכות כפיים והצטיין ביחסי אנוש מעולים.

בשלהי מרס 1996 גויס ברוך לצה"ל ועבר אימוני טירונות במסגרת חיל ההנדסה. הוא התקבל לקורס של היחידה לסילוק פצצות, ועבר קורס סמלים. בהמשך שירותו שובץ בתפקיד מש"ק פלסים בגדוד 'להב' של עוצבת 'עמוד האש' בפיקוד הדרום. עם פלוגתו פעל באזור לבנון, רמת הגולן ואזור אילת. ברוך היה בעל יכולת למידה יוצאת דופן לפרטים, והפגין יכולת מקצועית יסודית ומקיפה. מפקדים וחיילים בפלוגה, שנהגו להיוועץ בו, זכו לאוזן קשבת והסברים טכניים מעמיקים. ברוך טיפח את חייליו, והשתדל לדאוג לצורכיהם בכל שעה ובכל מקום, למד להכיר כל חייל ולזהות את יכולותיו. הוא בלט בשקט הפנימי שהקרין וחייליו ידעו כי תמיד ניתן למצוא אצלו תשובה ופתרון לכל מצוקה. כחייל מסור ובעל מוטיבציה גבוהה, שאף לצאת לקורס קצינים ובהמשך לנסות ולהתקבל לקורס טיס.

לברוך היו תוכניות להמשך דרכו עם שחרורו מהשירות: לטייל בעולם וללמוד את תחום המחשבים, שגילה בו עניין רב.

ביום ד' בתשרי תשנ"ח (5.10.1997) נפל ברוך בעת מילוי תפקידו. הוא נהרג בתאונת דרכים באזור אילת במהלך פעילות מבצעית. בן תשע עשרה היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. ברוך הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בעומר. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר.

בני משפחתו וחבריו הנציחו את זכרו בחוברת שהוציאו לאור.

בחוברת כותבת לו אימו אילנה: "היה לי את הכבוד להביא אותך לעולם. היה לי את הכבוד לגדל אותך, לחנך אותך, לכעוס עלייך ולאהוב אותך אהבת אם... לכל מי שהיתה הזכות להכיר אותך, לעבוד איתך, השארת חלק ממך. בשקט, בביישנות, כמו שאתה. השארת בנו חור גדול שלא ניתן למלאו, רק לזכור ולשמור את האהבה הגדולה. ברוך, אתה חסר לי. אני אזדקן ואתה תישאר בן 19, לנצח, יפה, גבוה וחסון, וככה גם אזכור אותך, עם החיוך הגדול והצחוק המצחיק שלך. היה לי הכבוד להיות אמא שלך, כאן תמיד אשאר האמא של נשמתך, כי אתה חי מאוד בתוכי..."