רס"ל אהרן אברג'יל ז"ל

קורות חיים

בן מוניקה ויעקב, נולד ביום י"ז בסיון תשכ"ו (5.6.1966) בקרית שמונה. הוא היה בן למשפחה בת ארבעה ילדים.

את לימודיו התחיל בבית-הספר היסודי "תל-חי" בעיר הולדתו. בגיל שתים-עשרה עבר למסגרת החינוכית של "עליית הנוער", בקיבוץ יראון שבגליל המערבי. הוא מצא את מקומו בבית נעמי ומוני פרי וכבן כיתת "צור".

את לימודיו התיכוניים המשיך בבית-הספר על-שם אנה פראנק בקיבוץ סאסא. כינויו החביב בפי חבריו היה "אהרונצ'יק". בתקופה זו השתייך לחטיבת בני הקיבוצים בנוער העובד והלומד. שיחק בקבוצות הכדורגל והכדורסל הפועל יראון. אהב לרקוד ולהופיע במסיבות חגיגיות. אהב מוסיקה, ביחוד שירים עבריים.

המטפלת, שליוותה את כיתת אהרון בבית-הספר התיכון, כתבה עליו לאחר שנפל: "עיני שקד גדולות, תמימות, חמות. חיוך מקסים. לבוש בקפידה. תמיד מסודר, מנומס, וכל-כך נוח ונעים, כל-כך מיוחד, כל-כך שלם. הוא התמודד בחיי הנוער בקיבוץ, כדי להשתלב בו. בשקט, בהבנה, בסבלנות ובסובלנות. הילה של יופי סבבה אותו, יופי פנימי וחיצוני. טוב לב, הגינות, נעימות ועדינות, תמיד אדיב, דואג ומבין".

באוקטובר 1984 התגייס לצה"ל ושירת ביחידה נבחרת בחטיבת גולני. עבר אימוני טירונות וקורס חובשים קרביים, אותו סיים בציונים מעולים. את שירותו עשה כחובש קרבי בפלוגת "עורב" בגולני. בסוף שנת 1987 השתחרר מצה"ל בדרגת סמל ראשון. חזר לקיבוצו, התמסר לענף גידולי השדה, האהוב עליו, והתמחה בו.

באותו זמן הכיר את ניילה, נערה מתנדבת שבאה מאנגליה. הם התאהבו, נסעו לאנגליה שם נישאו. מאנגליה עברו לארצות-הברית וכעבור כשנה שבו לקיבוץ יראון. אהרון המשיך לעבוד בו. בענף גידולי השדה, עשה חיל וצפו לו עתיד מזהיר בתחום, כמרכז הענף. במקביל הדריך גרעין של נח"ל, אותו ליווה עד יום נפילתו. במשך הזמן נפרד מאשתו, ששבה לאנגליה, ויצא לחופשה בת חצי שנה מהמשק. כשחזר לקיבוצו תכנן ליזום הקמת חברה קבלנית, במסגרת הקיבוץ, לביצוע עבודות חוץ בתחום החקלאות.

במרץ 1994 גוייס לשירות מילואים ברצועת עזה. בבוקר יום הזכרון, ב' באייר תשנ"ד (13.4.1994), נפל אהרון בעת מילוי תפקידו, בתאונת דרכים בעת סיור מבצעי ברצועת עזה. בן עשרים ושמונה היה בנופלו.

הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית-שמונה. אחרי שנפל הועלה לדרגת רס"ל. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות - יפה וג'קלין, ואח - יהודה.

במכתב תנחומים למשפחתו כתב הרמטכ"ל אהוד ברק: "אהרון שירת כחובש ותואר על-ידי מפקדיו כחייל טוב, שביצע עבודתו ברמה מקצועית גבוהה, שקט, קור-רוח, תרם לאחרים מנסיונו ומהידע המקצועי שרכש".

מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "אהרון תיפקד כחובש קרבי בפלוגת 'עורב'. היה ידוע בין חבריו ובין מפקדיו כאדם צנוע, שידע לעזור ונתן שכם לחבריו, אהרון, כשמו כן היה, ידוע כרודף שלום, דבריו נשמעו תמיד בנחת והישרו אוירה נעימה וצעירה סביבו. באימונים ובתעסוקה מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. גידלתם בן לתפארת".