סא"ל ד"ר ישראל מהרי"ק ז"ל

קורות חיים

נולד ביום ל' בניסן תרס"ז (14.4.1907) בריגה, לטביה, להוריו זלמן-יהודה ושינה-עטל.

התייחס על משפחת-רבנים בת מאות שנים ששרשיה מגיעים עד רש"י.

בעת המהפך בלטביה בשנת 1933 היה חבר בארגון ציוני וסטודנט לרפואה באוניברסיטה של ריגה, בשנה השישית ללימודיו. לאחר המהפך נאסר למשך כתשעה חודשים. עם שחרורו מן הכלא נאסר עליו להמשיך בלימודיו והוא גורש מן האוניברסיטה. זמן קצר לאחר-מכן עלה לארץ. בארץ שימש שנים אחדות בתפקידים פארא-רפואיים. בשנת 1938 יצא להשלים את לימודיו באוניברסיטת ברן, שוויץ, ושב לארץ על-סף מלחמת העולם השניה. כאן הצטרף כרופא ל"קופת-חולים" ופעל באיזור עין-גב.

עם הגעת הידיעות הראשונות על השמדת יהודי-אירופה לארץ התנדב לשירות בצבא הבריטי כקצין-רפואה. במסגרת שירותו הוצנח בראש צוות-סיוע בריטי ללוחמיו הפרטיזנים של טיטו ביוגוסלביה, מעבר לקווים. כמו-כן השתתף בקרבות באיטליה, ושימש כמפקד רכבת-בית-חולים בצפון-אפריקה בדרגת רב-סרן.

בתום המלחמה שוחרר מן הצבא הבריטי, שב לארץ ולעבודה בקופת-חולים במושב אביחיל ובאיזור עמק-חפר, ובמקביל פעל במסגרת ה"הגנה". בפרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף ל"שירות הרפואי" (כפי שנקרא אז חיל-הרפואה), ואחר-כך הקים את המערכת הרפואית בחיל-התותחנים.

בתום המלחמה נשאר בשירות-קבע בחיל-הרפואה, והמשיך ללבוש מדים עד יומו האחרון. בחיל-הרפואה עסק בנושאים שונים - הדרכה, רפואה מונעת, פרסומים מקצועיים ועוד. יחד עם ד"ר ש. כוכבא ערך וסידר את "ספר הבריאות" (בענייני היגיינה ותברואה, בעיקר לצבא) שיצא בהוצאת "מערכות" (מהדורה ראשונה - מרס 1957; מהדורה שניה - באותה שנה). כן פירסם מאמרים רבים בכתב-העת "מערכות" ובאחרים, ובעזבונו נמצאים גם שירים רבים.

בתפקידו האחרון היה סגן קצין הרפואה הראשי בצה"ל, בדרגת סגן-אלוף.

ד"ר ישראל מהרי"ק נפטר במחלתו ביום כ"ד בשבט תשכ"ד (7.2.1964) והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הניח אשה, בת ובן.

בשנת 1966 הופיע בהוצאת "מערכות" ספרו "אדום על חאקי" - סיפורים, רשימות וזכרונות של "פציפיסט שרוב ימיו לבש מדים".