סמל רחמים רמי אברהמי תאי ז"ל

• נר

  הודלק ע"י רחלה בן אשר בתאריך 07/05/2019

  תאריך לידה: 10 באוקטובר 1949תאריך נפילה: 19 באוקטובר 1973דרגה: סמלשנת נפילה: 1973תקופת נפילה: מלחמת יום הכיפוריםשם היחידה: חטיבה 646 - מפקדת החטיבהמקום קבורה: ראשון לציוןקורות חיים: רחמים (רמי), בן בתיה וגבריאל נולד ביום י"ז בתשרי תש"י (10.10.1949) ‏ בסננדג' שבאירן, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951. הוא למד בבית-הספר ‏ היסודי ע"ש רמז בראשון-לציון ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון ‏ החקלאי בנחלת-יהודה. מחנכו בכיתה מעיד עליו שהיה תלמיד מצטיין, נקי ‏ מאוד ומאורגן להפליא. היה שקט פנימי, רגיעה נפשית והיה מצוין בנימוסיו ‏ ובכנותו. הוא היה חבר בגרעין "רבדים", שהיה גרעין השלמה לקיבוץ צרעה. ‏ לאחר שעשה במחנה עבודה בקיבוץ, החליט להצטרף למשק ולבנות בו את ‏ ביתו. חבר-המשק שהדריכו מספר עליו, שהייתה לו אוזן כרויה לכל אדם והוא ‏ היה מוכן לסייע, סיוע חומרי או רוחני לכל מי שפנה אליו. הייתה לו גישה ‏ רצינית לכל בעיה שנתקל בה יחס של כבוד לכל הסובב אותו. בבית הוריו ‏ המסורתי חונך לאהבת האדם. הוא היה חובב פרחים והתמסר לגידולם ‏ ולטיפוחם.‏ רחמים גויס לצה"ל בסוף יולי 1967 והוצב לחיל-הרפואה. לאחר הטירונות ‏ השתלם בקורס לצניחה, בקורס מ"כים-חי"ר ובקורס לחובשים קרביים. בימי ‏ מלחמת ההתשה היה מוצב בסיני ונודע שם במסירותו ברבה בטיפול בחבריו ‏ שנפצען. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו, הקפיד לכתוב הביתה והרבה ‏ לשהות בחופשותיו אצל הוריו ולטפח את הגינה שליד ביתם.‏ לאחר השחרור מצה"ל, הקים את ביתו בקיבוץ, וגינתו הייתה לשם דבר ‏ ביופיה. הוא אהב לקרוא, בעיקר ספרות יפה, רוסית-קלאסית (את כתבי ‏ טולסטוי ודוסטויבסקי). הוא היה חובב ספורט והתאמן בקארטה. את זמנו ‏ הפנוי הקדיש לחוג לדרמה ולמלאכת-יד. רמי היה טוב לב, ישר וכן ורגיש מאוד ‏ למעשי עוולה וחוסר צדק. היה לו חוש הומור ועל שפתיו הייתה תמיד בת-‏ צחוק נעימה ושובבנית. הוא היה דקדקן מאוד בהופעתו ובלבושו. הוא נודע ‏ במשק באהבתו לילדים והרבה לשחק אתם. במלחמת יום-הכיפורים השתתף ‏ רמי בלחימה בסיני ושירת כחובש פלוגתי בגדוד צנחנים. ביום כ"ג בתשרי ‏ תשל"ד (19.10.1973) בשעה שנע עם פלוגתו בציר "עכביש" בגזרה המרכזית ‏ בסיני, הופגזה שיירת הגדוד. רחמים נפגע מרסיס פגז בכתפו השמאלית ומת ‏ מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון-לציון. השאיר ‏ אחריו אישה ובן, אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.‏ מפקדו סיפר עליו, שהיה חובש מצטיין, חייל אמיץ ומסור וחבר למופת לכל ‏ אנשי יחידתו. קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, שירי ‏ זכרונות משל אשתו, תצלומים ומכתבים.‏ אברהמי (תאי) רחמים, יהי זכרו ברוך.‏