תפריט נגישות

סמל אלי אליק אבירם אברמוביץ ז"ל

אלי אבירם
בן 34 בנפלו
בן חיה ויעקב
נולד בדרום אפריקה - פורט אליזבט
בי"ג בסיון תרצ"ט, 1/6/1939
התגורר בתל יוסף
התגייס ב-מאי 1957
שרת בחטיבת הצנחנים, חיל רפואה
יחידה: גד' אבטחה 335
נפל בקרב
בכ' בתשרי תשל"ד, 16/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: סמוך לכפר חארפה
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: מושב רמת צבי
הותיר: אשה בהריון, שתי בנות-שלומית וחמדת, אם, אח ואחות

קורות חיים

אלי (אליק), בן חיה ויעקב, נולד ביום י"ג בסיוון תרצ"ט (1.6.1939) בפורט אליזבט שבדרום-אפריקה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1953. הוא למד בבית-ספר יסודי בפורט אליזבט ואחרי-כן למד שנה אחת בבית-הספר המשותף לעמק יזרעאל בעין-חרוד-איחוד. אלי הצטיין בלימודים בבית-הספר בדרום-אפריקה. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" בפורט אליזבט ואף הדריך בה. לאחר שעלה ארצה, התיישבה משפחתו במושב רמת-צבי, ואחרי שאלי הפסיק ללמוד, עזר להוריו בעבודה במשק. אלי התעניין בכל תחומי המדע והטכניקה והרבה לקרוא חוברות מדע פופולריות. הוא היה בעל המצאות והכניס שכלולים הן בעבודתו והן בבית. היו לו "ידי זהב" והוא היה סקרן וחקרן, ובזמנו הפנוי היה עוסק בפירוקם של מנגנונים מסובכים ובהרכבתם. הוא כתב רשימות בעניינים מעשיים ורשימות הומוריסטיות ביומן משק תל-יוסף וחיבר סיפורים לבנותיו. אלי היה טוב-לב ועדין, טוב-מזג ובעל הומור. שקט, עצור ועניו. הוא היה שלם עם עצמו, אחראי, דייקן וחרוץ מאוד, ועשה את עבודתו ביושר ובנאמנות. לדברי חבר, עמד אלי איתן על קרקע-המציאות, אך לא הסתגר בה והיה רחב-אופקים.

אלי גויס לצה"ל במחצית מאי 1957 והתנדב לחיל-הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה ובקורס מ"כים, שירת בגדוד צנחנים כרגם מרגמות בינוניות. בתעודת השחרור שלו צויין אלי כ"חייל טוב וממושמע".

לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות-מילואים בחיל-התותחנים, ולאחר שהשתלם בקורס מש"קי-מרגמות 120 מ"מ, נשלח לשרת בגדוד מרגמות כבדות כסגן מפקד-צוות. אלי השתתף במלחמת ששת-הימים בקרבות בצפון. ברבות הימים השתלם בקורס חובשים מחלקתיים ונקבע כחובש קרבי. הוא נשאר מוצב ביחידתו, אך הושם לחיל-הרפואה. אחרי שסיים את שירותו הסדיר, למד תשעה חודשים בקורס למסגרות בחיפה כדי לרכוש מקצוע, ונכנס לעבוד בפלב"ם (מפעל המתכת של עין חרוד איחוד). בשנת 1962 נסע לטיול למכסיקו, לארצות-הברית ולקנדה ולמד שם כשנתיים רדיו, טלביזיה ואלקטרוניקה. הוא הצטיין בלימודיו ורכש עוד מקצוע: טכנאי אלקטרוניקה. כשחזר ארצה, עבד בחיל-הים בחיפה. כשנטעו פרדס ברמת-צבי, מונה אלי לאחראי לנטיעה ולטיפול בפרדס.

בשנת 1966 נשא לאישה את עדיה, בת תל-יוסף והצטרף לקיבוץ. כעבור שנתיים, עשתה המשפחה הצעירה שנה בקיבוץ משמר-דוד, שכן אשתו למדה בקרבת מקום. הנינוחות, הסבלנות, האהבה, הדמיון וכוח ההמצאה שלו איפיינו את היותו אב המשפחה. כשחזרו לתל-יוסף, נכנס אלי לעבוד במעבדת הרדיו ובמפעל המתכת של הקיבוץ. כעבור זמן החליט להשתלב בעבודה מלאה במפעל המתכת והשקיע בו את מיטב אונו. באחרונה הוקם שם מפעל חדש ואלי ניהל בו מחלקה, במסירות ובהצלחה.

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עבר אלי עם גדודו ממקום למקום ברמת-הגולן. ביום כ' בתשרי תשל"ד (16.10.1973), בשעה שנתן הגדוד סיוע ארטילרי בקצב אש מדהים ליד הכפר חרפה, נתגלתה תקלה בזחל"ם של אלי. הוא עבר להשלים צוות אחר, וכעבור יריות אחדות התפוצצה המרגמה ואלי נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמת-צבי. הוא נפל, ונותרו אישתו עדיה בחודש השמיני להריונה, ושתי בנותיו שלומית וחמדת, אם, אח ואחות. בתו השלישית נולדה חודש אחרי נפילתו ונקראה על שמו-אילת. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד-היחידה: "הוא היה אהוב מאוד על מפקדיו וידידיו הלוחמים".

שמו של אלי חקוק על האנדרטה לזכר חללי אגד שריון 212 הנמצאת בצד הכביש העולה לרמה, מעל בית המכס העליון. קיבוצו, תל-יוסף, הוציא לאור חוברת לזכר חלליו במלחמה, ובה מועלה גם זכרו של אלי. בחוברת דבריהם של בני-משפחה וחברים על דמותו וכן קטעים מרשימותיו ביומן הקיבוץ ושני סיפורים שכתב לבנותיו.

בניית אתרים: