תפריט נגישות

סגן יצחק דל ז"ל

יצחק דל
בן 26 בנפלו
בן גניה ולזר
נולד בהוד השרון
בד' בסיון תש"ז, 23/5/1947
התגייס ב-06.11.66
שרת בחיל השריון, חיל רפואה
יחידה: ביח"ש 281
נפל בקרב
בי"ד בתשרי תשל"ד, 10/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: אל על
באזור רמת הגולן
מקום קבורה: רמות השבים
חלקה: 01, שורה: 01, קבר: 16.
הותיר: אשה הרה, בן והורים
בעל צל"ש הרמטכ"ל

קורות חיים

יצחק, בן גניה ולזר, נולד ביום ד' בסיון תש"ז (23.5.1947) בהוד-השרון. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר הממלכתי א' ברמתיים. אחרי-כן המשיך וסיים שלוש שנות לימוד בבית-הספר התיכון "בית ברל", במגמה הביאולוגית. לאחר מכן השתלם בקורס מטעם משרד הבריאות ובתום שתי שנות לימוד הוסמך כטכנאי חדר-ניתוח. הוא היה תלמיד טוב, משום שתמיד התייחס אל הלימודים ברצינות והקפיד להיות מוכן ובקי בחומר לפני כל שיעור. נוסף על היותו תלמיד שקדן, היה גם פעיל בתנועת הגדנ"ע במסגרת בית ספרו.

יצחק גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1966 והוצב לחיל הרפואה. בתחילה שימש כחובש בחדר-ניתוח, אולם לאחר זמן קצר נשלח לקורס קצינים וכשחזר ממנו כקצין, שימש כטכנאי בחדר-ניתוח. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו. בהערכות מפקדים, שנכתבו עליו במשך תקופת שירותו, ציינו כולם את מסירותו הרבה, את נכונותו לעבוד ללא ליאות ואת יחסו החם והלבבי לכל אדם.

בתחילת נובמבר 1969, לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, החל לעבוד במדור הכליה המלאכותית במרכז הרפואי שבתל-השומר. בעבודה היה תמיד שמח ועליז וידע להשרות אווירה של רצון-טוב ורוח טובה על כל עובדי המחלקה ולכן היה אהוב על כל העובדים. הוא היה קשור מאוד למשפחתו וכבן יחיד נהנה תמיד מהאהבה והפינוק שהרעיפו עליו הוריו, גם לאחר שנשא אישה והקים משפחה משלו, דאג לקבוע את מגוריו בקרבת בית הוריו, למען יוכל תמיד לעזור להם בעת הצורך.

בשנת 1971 נולד בנו הבכור, ושמחתו ואושרו לא ידעו גבול. מתמיד אהב ילדים וידע יפה כיצד לנהוג בהם. יצחק אהב את הארץ אהבה עזה והרבה לטייל בה, ליהנות מיפי נופיה ואתריה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח יצחק לחזית הצפון. בקרבות הקשים לבלימת האויב היו נפגעים רבים ובבית-החולים הארעי, שהוקם בצומת אל- על במרכז רמת הגולן, היו ידי הרופאים והצוות הרפואי, שעמו נמנה גם יצחק, עמוסות עבודה.

ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפל סגן יצחק בעת מילוי תפקידו. בציון-לשבח, שהוענק ליצחק לאחר מותו, מטעם ראש-המטה-הכללי נאמר: "ביום 10 באוקטובר 1973 שירת יצחק כטכנאי חדר-ניתוח בבית-חולים שדה ברמת הגולן, באזור אל-על. כשהחלה הפגזה סורית כבדה על נקודת פינוי במסוקים בסמוך לבית החולים, התפזרו כל האנשים בשטח כדי לתפוס מחסה. למרות אזהרות מפורשות, שלא לקום בשעה שנוחתת אש ארטילרית כבדה, חזר סגן יצחק לבית- החולים וטיפל בפצועים שבאוהל. בעת פעולה זו נפגע ונפל. במעשה זה גילה יצחק אומץ לב ומסירות לתפקידו ולכן הוענק לו ציון לשבח". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין ברמות-השבים. השאיר אחריו אישה, שני בנים, שאחד מהם נולד לאחר נפילתו והורים.

משפחתו הנציחה את שמו בהקמת ספרייה על שמו בבית-הספר הממלכתי א' בהוד-השרון ובתרומת ארון קודש חדש על שמו לבית הכנסת "עדת-שלום" בהוד- השרון.

בניית אתרים: