רנ"ג חנניה שמול שמואל ז"ל

קורות חיים

רנ"ג שמואל חנניה נולד ב-כ"ו באייר תשכ"ד (8.5.1964) בקריית שמונה, שם גדל והתחנך. הוא נולד כשנה אחרי שהוריו ואחיו הגדולים עלו ממרוקו והתיישבו בעיר הצפונית. חנניה היה הילד הצבר הראשון של הוריו, ילד חמישי במשפחה בת תשעה ילדים, אח של עמרם, חנה, אביבה, זהבה, יעקב, יוסף, אבנר ואיילה.

חנניה למד בבית הספר הממלכתי-דתי "רמב"ם" בקריית שמונה, והמשיך לתיכון בתנאי פנימייה בכפר הנוער החקלאי "כדורי" בגליל התחתון. חנניה בלט בבית הספר החקלאי, ואף כיהן תקופה כיו"ר ועד התלמידים. כל שנותיו הירבה לדבר על "כדורי" כמקום אשר היווה עבורו נדבך חשוב ומרכזי בחייו. הוא אהב לספר על ההווי ששרר בפנימייה: על הלימודים, על המגורים וחבריו לחדר, על העבודה בלולים וברפת, על הנהיגה בטרקטור בשדות ועל המזנון הראשון שפתחו. בסיפוריו אודות כפר הנוער חנניה הדגיש את ההכנה לצבא במסלול הקרבי ואת האימונים שערכו הוא וחבריו, למשל כשעלו בריצה להר התבור.

ב"כדורי", כתבה רעייתו של חנניה, הוא רכש חברים לחיים אשר ליוו אותו במהלך כל שנותיו, ועדיין מלווים את משפחתו.

התגייס לצנחנים במאי 1983, לחם במלחמת לבנון הראשונה כלוחם קרבי בצנחנים.

את שירותו כחובש וכאחראי מרפאה החל בשכם ובקריית שמונה. בשנת 1989 עבר לחיל הים ליחידה מובחרת בשם ילת"ם, שם שרת כחובש ימי עם התמקצעות ברפואת צלילה והפעלת תא לחץ.

בשנותיו האחרונות שרת במרפאת ב"ח בחיפה, מרפאה גדולה ומורכבת בתפקידי ניהול ופיקוד. ביחידה זו חנניה שירת ותרם למערך הרפואי רבות, בין היתר במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006.

חנניה היה מפקד מקצועי ואיכותי. מפקדיו ופקודיו, חבריו ומשפחתו ראו חיל בעבודתו המסורה. יחסי האנוש, פועלו ותרומתו ליחידתו הראויים לציון היו שם דבר בחיל הים ובחיל הרפואה כאחד. לנגד עיניו הייתה תמיד טובת חבריו לשירות, עמיתיו הנגדים והקצינים, אבל בעיקר הוא דאג לפקודיו ולרווחתם. הרצון לשרת בכל מחיר תוך כדי הפגנת מסירות יוצאת דופן, על אף שהתמודד עם מחלה קשה, היווה מודל חיקוי לקצינים, נגדים וחיילים.

חנניה היה איש רב אשכולות בעל ידע בלתי נדלה. חכמתו הרבה, אישיותו החזקה וניסיון חייו העשיר היוו כתף ומשענת, מקור עצום של תמיכה למשפחתו וחבריו הרבים.

בשנת 1988, מעט אחרי שהחל את שירות הקבע, חנניה נשא לאישה את רוחמה, אחות במקצועה. הם גרו בטירת כרמל עם ילדיהם: הילה שנולדה ב-1991, מירית ילידת 1993 וליאב, שנולד בשנת 2000.

משפחתו של חנניה: אשתו, ילדיו, אמו מרים, אחיו ואחיותיו, היו כולם חלק אהוב, חשוב ומרכזי ביותר בחייו, והוא תמיד הדגיש זאת בפניהם. הוא הירבה לספר על האנשים אשר היוו מקור תמיכה וחוזקה עבורו, ואשר האמינו בו ובדרכיו. האנשים שסבבו את חנניה, בני משפחתו וחבריו הרבים, היו לו מקור לאהבה ולחיבה ומשענת איתנה בכל עת, וחנניה בחכמתו הרבה, באישיותו החזקה ובניסיון חייו העשיר היווה לכל אותם אנשים כתף איתנה ומקור עצום של תמיכה בכל פעם שנזקקו לו.

רנ"ג חנניה שמואל נפל בכ' באב התשס"ט (10.8.2009) בעת מילוי תפקידו. בן 45 היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית שמונה. הותיר אישה, שתי בנות ובן, אם, ארבעה אחים וארבע אחיות.

"יהי זכרו ברוך".