תפריט נגישות

סמ"ר מורן כהן ז"ל

מורן כהן
בן 21 בנפלו
בן ניצה ושמוליק
נולד באשדות יעקב איחוד
בא' באייר תשמ"ה, 22/4/1985
התגורר באשדות יעקב (אחוד)
התגייס ב-נובמבר 2004
שרת בחטיבת הצנחנים, חיל רפואה
יחידה: פלס"ר
נפל בקרב
בי"ד באב תשס"ו, 8/8/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: בינת ג'בל
באזור דרום לבנון
מקום קבורה: אשדות יעקב איחוד
חלקה: 2, שורה: 1, קבר: 5.
הותיר: הורים, אחות - רותם ושלושה אחים - אילון, עפרי וטל

קורות חיים

מורן נולד ביום א' באייר תשמ"ה (22.4.1985) בקיבוץ אשדות יעקב איחוד שבעמק הירדן. בן הזקונים לניצה ושמוליק, אח לרותם, אילון, עפרי וטל.

מורן גדל והתחנך במקום הולדתו, החל את לימודיו בבית הספר היסודי "מול גלעד" וסיים את לימודי התיכון בבית הספר האזורי "בית ירח" במגמה הביולוגית. בילדותו ובנעוריו שיחק כדורסל בקבוצה האזורית. בקיבוץ עבד בענף המטעים ואהב מאד את העבודה הפיזית. מורן אהב מאד להיות בבית ולשהות בקרב משפחתו הקרובה. אחד הבילויים המועדפים עליו היה לטייל בחיק הטבע.

מורן היה בישן וצנוע, אהוב, מקובל ומוערך על ידי חבריו, מוריו ומפקדיו. מכריו מתארים אותו כאחראי, מסור, בעל ערכים ויושר פנימי שהשתדל לעשות כל דבר על הצד הטוב ביותר. אדם אדיב עם לב רחב, שתמיד היה מוכן לעזור ולהתנדב, בדרכו השקטה והענווה מבלי להתלונן וללא כל צפיה לתמורה.

עם סיום לימודיו בתיכון בחר להתנדב לשנת שרות בפנימית הנוער "נווה הדסה" שבאזור נתניה. במהלך שנת השרות הדריך קבוצת נערים ונערות בפנימייה, תמך בהם והיווה אוזן קשבת לבעיותיהם האישיות. שנה זו היתה עבורו חוויה מעצבת ויוצאת דופן. מורן למד הרבה והתבגר מאד מבחינה נפשית בשנה זו.

בנובמבר 2004 התגייס לצבא ושאף, באופן טבעי, לשרת באחת היחידות המובחרות כפי שעשו לפניו שלושת אחיו הבוגרים.

מורן התנדב והתקבל לסיירת צנחנים. עם קבלתו ליחידה נשלח לקורס חובשים. לאחר סיום הקורס חזר למסלול היחידה והצטרף לצוות צעיר יותר. מורן רכש חברים רבים במהלך שירותו, היה לדמות מובילה בצוות וקיבל תעודת הצטיינות של גדוד הסיור בו שירת.

מסלול ההכשרה היה קשה ומפרך ועם סיומו (29/05/2006) נכנס הצוות לפעילות מבצעית באזור שכם וג'נין ועסק בעיקר באיתור מבוקשים - מורן סיפר אז שהפעילות אינה קשה ומתבצעת בזהירות ובבטחה.

ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה. סיירת הצנחנים נשלחה לאימון קצר באליקים ומשם נכנסה לפעילות מבצעית בשטח לבנון והשתתפה בקרבות בכפר מרון א-ראס. ביום שישי ה-28/07/2006, לאחר כשמונה ימי לחימה רצופים, יצא גדוד הסיור של הצנחנים להפוגה של יומיים בבית מלון בקיבוץ בגינוסר. המשפחה ביקרה שם את מורן. הוא היה עצוב ומודאג, סיפר שהמלחמה קשה ושלא רואים את סופה. הוא תאר את השרות בשכם ובג'נין כ"קייטנה" לעומת המלחמה בלבנון.

מורן לא אהב את המלחמה אבל היה נחוש בדעתו שזו מלחמת "אין ברירה" וחובתו כחייל בצה"ל לקחת בה חלק. הוא ניסה להרגיע את בני המשפחה שהיחידה שלו מתנהלת באופן אחראי ובמלוא הזהירות ושהוא סומך על חבריו ועל מפקדיו.

ביום ראשון ה-30/07/2006 נכנסה היחידה של מורן לעומק לבנון, לפעילות ממוקדת של סיכול ירי קטיושות לעבר ישראל. לאחר כשבוע קיבלה היחידה שינוי משימה ונשלחה חזרה דרומה לעיירה בינת ג'בייל. המשימה היתה השתלטות על ה"מפלצת" - מבנה בן 9 קומות, אשר שלט על צומת מרכזית בגזרה, צומת צָף אֶל עַוָוה. האזור שרץ מחבלי חיזבאללה שירו לעבר הכח מטחי אש כבדים. לאחר שהתברר שהמשימה בלתי אפשרית הוחלט כי הסיירת תתקדם לעבר הצומת ותשתלט על הבתים הסמוכים לו. בבקר יום שלישי ה- 8.8.06 הכח התמקם באחד מהבתים, אשר התגלה כלא בטוח לשהייה. החשש היה שטילים יפגעו במבנה ויגרמו לנפגעים רבים. בשלב זה הוחלט לחלץ לאחור למבנה בטוח יותר שבו שהתה לילה קודם לכן פלוגת ההנדסה של הגדוד. המעבר למבנה זה חייב ריצה באור יום בשטח פתוח.

מפקד הצוות של מורן, נתנאל, מינה אותו למפקד חוליה בעת הריצה, ולפי פקודה יצאו חיילי הסיירת לכיוון המבנה הבטוח. עם הגיעו לפתח המבנה מורן נפגע אנושות מקליע בודד ונפל ארצה. כבר בשטח התברר כי חייל מפלוגת ההנדסה ירה לעבר לוחמי הסיירת. לאחר מספר יריות קיבל פקודה לחדול. בשל תאום לקוי בין מפקדי הכוחות הפקודה לא לירות לכיוון הכח של הסיירת לא הגיעה אליו. מורן היה בחולייה המובילה של הכוח, ואחריו נכנסו לבית כעשרים לוחמים שלא נפגעו. לאור נסיבות אלו נראה כי מורן נפגע מאש כוחותינו.

הקליע שיסע את עורק הירך הימנית של מורן וגרם לאיבוד דם רב. מורן איבד את ההכרה וחזר אליה לפרקים. הוא קיבל טיפול מרופא וחובש הסיירת שניסו לייצב את מצבו אך הפציעה הקשה חייבה פינוי מיידי מהשטח.

לאחר מספר שעות אושר מבצע החילוץ של מורן אל שטח ישראל. טנק בודד, תוך גילוי אומץ לב של אנשי הצוות, נכנס לשטח. חבריו של מורן נשאו אותו באלונקה בדרך קשה מהמבנה לכיוון הטנק. במהלך ההליכה, זיהתה חוליית החוד של הסיירת קני רובים מתוך אחד הבתים ומייד פתחה באש לכיוונם - תוך שניות התברר שהיו אלו חיילי הפלחה"ן שנשלחו לאבטח את הסיירת בתנועתם לכיוון הטנק. אורן ליפשיץ, לוחם הפלחה"ן מקיבוץ גזית, נהרג במקום מאש הסיירת.

מכאן המשיכו הכוחות להתקדם לכיוון הטנק כשהם נושאים שתי אלונקות. בדרך נפתחה עליהם אש אויב, אך הם הצליחו להגיע לטנק ללא נפגעים נוספים. הרופא עלה לטנק יחד עם מורן ואורן כשהוא ממשיך כל העת במאמציו להחיות את מורן.

הטנק התקדם לעבר נקודת החבירה עם מסוק החילוץ והמתין לו מספר דקות. המסוק נחת במרחק של כ-150 מטר ממנו. אורן ומורן הועברו למסוק וזה המריא בשעה 16:50, לאחר דקות ארוכות ששהה בסיכון רב על הקרקע.

במהלך הטיסה לבית החולים נקבע שמורן אינו בין החיים עוד.

בניית אתרים: