תפריט נגישות

סרן טל ברדוגו ז"ל

טל ברדוגו
בן 22 בנפלו
בן רונית ומוריס
נולד בירושלים
בי"ט בתשרי תשמ"ג, 5/10/1982
התגורר בירושלים
שרת בחטיבת גבעתי
יחידה: גדוד שקד
נפל בפעילות מבצעית
בח' בתשרי תשס"ה, 23/9/2004
מקום נפילה: מוצב מורג
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
הותיר: הורים, שני אחים - עוז ואור ואחות - שחר

קורות חיים

טל נולד ביום שלישי י"ט בתשרי התשמ"ג, חול המועד סוכות (5.10.1982) הבן הבכור לרונית ולמוריס ואח לעוז, אור ושחר.

טל גדל בשכונת רמות בירושלים ולמד בבית הספר היסודי "רמות ג'". כאשר היה בן עשר, עברה המשפחה לגור בשכונת גילה. טל המשיך את לימודיו בביה"ס "גילה ג'", ומשם עבר לחט"ב ולתיכון "מקיף גילה". בחטה"ב למד טל בכיתת ספורט. בבית הספר התיכון בחר טל בפיסיקה ובכימיה כמקצועות מגמה. היה לו ראש מבריק למקצועות אלו.

טל הקפיד לשלב בחייו הומור והמון קלילות, ורוב הזמן ספורט. בעיקר בתחום השחייה והכדורסל.

טל עבר מבדקי טיס והגיע לגיבוש, אך לא סיים אותו מסיבה רפואית. טל בחר להתגייס ל"גבעתי" ומאז החל סיפור האהבה לחיל. טל סיים את הטירונות והאימון המתקדם כמצטיין פלוגתי, משם המשיך לקורס מ"כים מוקדם, סיים כחניך מצטיין וחזר כמ"כ לפלוגת טירונים. עוד טרם סיים את תפקידו כמ"כ נשלח טל לקורס קצינים. בסיום קורס הקצינים הגיע טל, לבקשתו, לפלחו"ד של גדוד שקד, גבעתי, שם היה מ"מ ברצועת עזה.

במהלך שירותו כמ"מ זכה טל בשתי תעודות הצטיינות: האחת ממפקד האוגדה, תא"ל גד שמני, ב-23.9.03, על מצויינות, מקצועיות, מסירות ודוגמה אישית. והשנייה מהמפקדים והלוחמים של גדוד שקד, בנובמבר 2003, על היותו קצין מצטיין גדודי בתקופת תע"מ פאת שדה.

בהגיעו לפלחו"ד, כתב טל מכתב לחברתו עדי ובו הוא מציין מין משוואה הפוכה, ולפיה, ככל שהוא אוהב אותה ואת משפחתו יותר, כך הוא מרגיש צורך להיות בבסיס על מנת להגן עליהם: "אני בחרתי לבסוף להיות קרבי, להיות קצין ובסופו של דבר להיות מ"מ בפלחו"ד (שבלי ספק היא הפלוגה הטובה בגדוד ואותה לוקחים לכל הפעילויות המסוכנות, החשובות והאיכותיות ביותר). כי אני מאמין שחייבים להגן על הארץ הזאת כי באמת אין לנו לאן ללכת, וזה המקום שבו אנו חיים ובו נישאר, ואנחנו חייבים להיות חזקים ולהישאר ולהילחם על המקום הזה"....

כמ"מ נשלח טל להעביר אימון נשק בן שבוע לתלמידי מכינה קדם-צבאית של עצמונה בבא"ח גבעתי, שם השאיר רושם עז על החניכים. לאחר שסיים תפקידו כמ"מ, מונה טל לסמ"פ של הפלחו"ד בגדוד שקד. כמה חודשים לאחר מינויו לתפקיד זה, באפריל 2004, זכה טל ממח"ט גבעתי, אל"מ אייל אייזנברג, בתעודת הוקרה והערכה על הצטיינות במילוי תפקידו תוך גילוי מקצועיות ודבקות במשימה. לאחר כחמישה חודשים שבהם שימש סמ"פ, הוצע לטל להמשיך לתפקיד מ"פ, והוצעו לו מספר מסלולים לבחירה. טל התלבט רבות.

ב-1 באוגוסט 2004 צורף טל למשלחת "עדים במדים" - משלחת קציני צה"ל לפולין. חוויה שהייתה קשה לו מאוד והותירה בו רושם עז. ניכר היה כי גאה הוא על עצם היותו קצין במדים, המניף את דגל ישראל על אדמת פולין. החוויה חידדה והעצימה בו את תחושת האחריות והשליחות בתפקידו כקצין בצה"ל. כך אמר טל לאחר הביקור בפולין: "אם מישהו לא יודע מה הוא עושה כאן בארץ הזאת ובשביל מה הוא נלחם, הוא צריך לנסוע לפולין ולהבין".

ביום חמישי, 23.9.04, קצת לפני השעה 6 בבוקר, הגיעו לאזור היישוב מורג שלושה מחבלים. רוב חיילי המוצב היו עסוקים בשעה זו בפתיחת ציר במורג, כדי לאפשר לאנשי היישוב לצאת ממנו. המחבלים ניצלו עובדה זו וחדרו למוצב שליד מורג. בשלב הראשון ירו צרור לעבר החמ"ל והרגו שני חיילים: סמ"ר ישראל לוטטי וסמ"ר ניר סמי. טל שהה בחדרו בשעה זו. הוא שמע את קולות הירי, ניסה לצאת מהחדר בנשק דרוך בכוונה לחתור למגע עם המחבלים, אך נורה ונהרג, עוד בטרם הספיק לפתוח את הדלת.

שעות מועטות לפני שנהרג באירוע חדירת המחבלים למוצב מורג, צולם והתראיין טל לעיתון חיילי צה"ל "במחנה". בראיון זה אמר טל בצורה מצמררת, שמספיקות דקות ספורות של חוסר ערנות לחדירת מחבל מתחת לאף. לדבריו: "חייל יכול לעמוד בש"ג של היישוב - חייל טוב, שומר כמו שצריך - אבל מספיקות עשר דקות שבהן הוא לא ערני, כדי שיחדור לו מחבל מתחת לאף, ואז מה שווה כל חצי השנה שאתה יושב פה בקו?..".

מדברי מפקדיו ופקודיו: "הוא לא פחד או הוטרד מכלום, צחק תמיד וקיבל הכול בכיף. החיילים שלו אהבו והעריצו אותו ולא היו לו שום חששות מהשירות".

סא"ל עופר לוי, מג"ד שקד, מציין: "טל היווה דמות פיקודית משמעותית וחשובה בחיי הפלוגה. כבר בתחילת דרכו כלוחם בגדוד שקד ולאחר מכן, כמפקד כיתה, התבלט והפגין יכולת מנהיגות לצד שאיפה מתמדת למצוינות. טל עלה בסולם הדרגות, היה למפקד מחלקה בפלוגת החוד ולאחר מכן לסגן מפקד הפלוגה. טל היה הקצין הטוב ביותר בגדוד, ובשל כך היה המועמד המוביל לתפקיד המ"פ. בכל תפקידיו בגדוד השפיע טל באופן יוצא דופן על עשרות לוחמים ששירתו תחת פיקודו והעריצו אותו. טל התאפיין במנהיגות ייחודית, המשלבת סטנדרטים מקצועיים גבוהים, בד בבד עם חמימות אנושית".

טל אהב מאוד את שירותו בגבעתי, ולאורך כל הדרך הציב יעדים וכבש אותם, כל יעד קשה מקודמיו. טל התגייס והביא עימו לצבא אמונה גדולה בזכות קיומה של המדינה, ערכים חינוכיים וערכים ציוניים - שאותם דרש מעצמו תחילה ואחר כך מפקודיו.

יהי זכרו ברוך

בניית אתרים: