תפריט נגישות

רס"ל רונן אל שוחט ז"ל

רונן אל שוחט
בן 28 בנפלו
בן רוזי ויוסף
נולד בישראל
בג' בטבת תשל"ה, 17/12/1974
התגורר ברמלה
התגייס ב-אוגוסט 1993
שרת בחטיבת הנח"ל, חיל רפואה
יחידה: חט' 5
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ז בניסן תשס"ב, 9/4/2002
מקום נפילה: ג'נין
באזור יהודה ושומרון
מקום קבורה: רמלה
הותיר: הורים - יוסף ורות, אח - שלמה ואחות - שלומית

קורות חיים

אלשוחט רונן בן רות (רוז) ויוסף, נולד ביום ג' בטבת תשל"ה (17.12.1974) ברמלה, בן זקונים להוריו, אח לשלמה ולשלומית. בחור תמיר, גבר נאה עם חיוך מקסים. למד בבית הספר היסודי "אחווה" ובבית הספר העירוני "רמלה-לוד" ע"ש ביסטריצקי. במקביל ללימודיו היה חניך בתנועת "הצופים".

רונן גדל בבית שוקק חיים, בחיק משפחה חמה ואוהבת. נער פעיל מאד היה. מגיל צעיר למד ג'ודו והתמיד בכך שנים רבות, עד גיוסו לצבא, אהב לשחק כדורסל עם חבריו בימי שבת בשעות הבוקר המאוחרות. כשהחליט ללמוד לנגן, ביקש מהוריו שיקנו לו גיטרה, ובכוחות עצמו למד לפרוט על מיתריה.

שלושה דברים היו חשובים ביותר לרונן: קודם כל חברים. חבריו הטובים שאיתם בילה את רוב זמנו, יצא איתם לטיולים ברחבי הארץ והעולם ובילויים, יחד רקמו חלומות ותכננו את עתידם. המשחק החביב עליהם היה "מבוכים ודרקונים" - משחק שבו רונן וחבריו היו נכנסים אל עולם הדמיון, ויושבים שעות על גבי שעות בנסיון לפתור בעיות ולבצע דברים שאדם שלא היה לו חלק בחבורה לא יכול היה להבין.

הדבר השני בחשיבותו אצל רונן היה האופנוע שלו. זה היה חלק מחלומותיו מגיל צעיר, וכשהגיע לגיל המתאים אכן הגשים את החלום ורכש אופנוע. רונן אהב מאוד לרכב על האופנוע, להרגיש את הרוח מכה בפניו ו"לקרוע את הכביש".

הדבר האחרון שהיה חלק בלתי נפרד ממנו, הלא אלו ציורי הקומיקס שכה אהב לצייר. בכל עת ובכל מקום בו שהה, דאג רונן שיהיו בהישג ידו דף ועפרון, וניצל כל דקה פנויה לציור ושרבוט דמויות של גבורי קומיקס, ביניהם דמויות מתוך "מבוכים ודרקונים". כמו כן ניסה רונן בתקופה האחרונה את כוחו בכתיבה יצירתית - כתיבת ספר.

בחודש אוגוסט 1993 התגייס רונן לצה"ל, וכאביו ואחיו לפניו החל במסלול הלוחם ביחידת הנח"ל המוצנח. אולם רונן לא רצה להיות לוחם בלבד, אלא להיות חובש קרבי ולדעת להציל חיי אדם. לאחר מאמצים רבים מצידו הוא התקבל לקורס חובשים קרביים, עשה חייל וסיים אותו בהצלחה. רונן חזר ליחידתו, ועד תום שירותו הסדיר שירת בתפקיד חובש קרבי וכחובש פלוגתי בגדוד טירונים.

לאחר שחרורו משירות סדיר למד רונן לימודי כלכלה ומינהל עסקים ב"מכללה למינהל" בראשון לציון. במקביל עבד באבטחת אישים, ובהמשך דרכו סופח למשמר בתי המשפט.

רונן, שכל חייו חשב על עבודות עם מוטיב של עזרה לזולת, ניסה את מזלו גם במשטרה, ביחידת הבילוש הארצית. הוא עבר את המבדקים בהצלחה, אך כל תוכניותיו נקטעו בטרם עת.

בסוף חודש מרס 2002, לקראת תחילת מבצע "חומת מגן", גויס רונן למילואים בצו 8. הוא התייצב מיד ונשלח עם חבריו להלחם בשומרון.

ביום כ"ז בניסן תשס"ב (9.4.2002) נפל רונן בקרב בג'נין.

בצל"ש יחידתי שהעניק אלוף פיקוד המרכז, האלוף יצחק איתן, מתואר הקרב: "במהלך לחימה במחנה הפליטים בג'נין, תוך התקדמות אחד הכוחות לעבר בית, נפתחה אש מכמה כיוונים לעבר הכוח. בקרב שהתפתח נפלו שלושה עשר מפקדים וחיילים. חיילי הכוח שנתקל, וכוח אחר שהגיע לסייע בפעולה, נלחמו בחירוף נפש לחילוץ חבריהם שנפגעו, עד לחילוצם. למרות הנפגעים המשיכה הפלוגה להילחם, עד לכניעת מחנה הפליטים. על גילוי ערכי הדבקות במשימה, אומץ הלב, הרעות ואחוות הלוחמים, מוענק לפלוגה אות ציון לשבח מטעם אלוף פיקוד מרכז".

עד הרגע האחרון של חייו המשיך רונן לעשות את הדבר שתמיד האמין בו ונלחם לעסוק בו - לעזור ולהציל חיי אדם. הוא נהרג מאש המחבלים בעודו מנסה להציל את חיי חברו ליחידה שנפצע כמה דקות לפני כן.

עם רונן נהרגו בקרב: רס"ן עודד גולומב, סרן יעקב אזולאי, סרן דרור בר, סגן אייל יואל, רס"ר טירן ארזי, רס"ר אבנר יסקוב, רס"ר יורם לוי, רס"ל עמית בוסידן, רס"ל מנשה חבה, רס"ל שמואל דני מייזליש, רס"ל אייל עזורי ורס"ל אייל צימרמן.

בן 27 היה רונן בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת רס"ל. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי ברמלה. הותיר אחריו הורים, אח ואחות.

בכיתוב האישי על מצבתו נחקק: "רונן, חיוך מקסים ועיניים מאירות. פרוש כנפיים כי מלאך הינך בני".

בניית אתרים: