רב"ט אביבית קוריש ז"ל

קורות חיים

בת ליונה ויחיא, נולדה בבית-החולים "העמק" שבעפולה, ביום ה' בניסן תשל"ז (24.3.1977). גדלה במושב מדרך עוז, כאחות צעירה לאלימלך, מנחם, רחמים, שלוה, אריה, נצחיה ודניאל. עוד בהיותה בגן הילדים ידעה לדקלם בעל-פה את הספר "הילד הזה הוא אני".

אביבית למדה בבית-הספר היסודי "אוהל מאיר" שבעפולה וסיימה לימודיה בהצלחה באולפנת "צביה" במגמה העיונית ביולוגית. בילדותה נטלה חלק בחוג להתעמלות קרקע ובחוג לציור. כנערה השתתפה אביבית בקורס מדריכים צעירים ולימים הפכה למדריכה בקייטנות, מארחת ומלווה קבוצות מתנדבים מחו"ל.

בחורה פעילה וחברותית שהתחום החברתי היה למרכזי בחייה והיא תרמה מזמנה וממרצה לחברה בה חיה. אביבית נהנתה הנאה גדולה מקריאת ספרות אנגלית, התעניינה בפילוסופיה וליקטה אמרות שפר. היא נהגה לשרבט ולצייר על כל פיסת נייר שנקראה לידה, ונהנתה להאזין למוסיקה ובמיוחד למוסיקה עברית.

אביבית סייעה להוריה ככל יכולתה, לאביה, שעסק בענף העופות ולאימה, בעבודות הבית, היא שמרה על יחסים קרובים עם אחיה ואחיותיה הבוגרים, פינקה והעניקה חום ואהבה לאחינייה שאהבוה מאוד. על-אף שבנות רבות מכיתתה פנו לשירות לאומי אביבית התעקשה להתגייס לצבא ולתרום כפי יכולתה. טרם גיוסה לצה"ל סיימה אביבית בהצטיינות קורס קדם צבאי שהכשירה כחובשת, ונהגה לתרגל את החומר הנלמד על חברותיה ובני המשפחה.

בשלהי אוקטובר 1995 התגייסה אביבית לצה"ל והוצבה לשרת כחובשת בבסיס "ברק" שברמת הגולן. לאחר תקופה קצרה נשלחה לקורס מדריכי חובשים, אותו סיימה בהצטיינות. כל שעשתה עשתה בכובד ראש, ברצינות ובאחריות. בתום הקורס שבה לבסיס "ברק" כמדריכה. אביבית נהנתה מאוד מתפקידה ורכשה לה חברים רבים בבסיס, ובמהלך שירותה אף זכתה להציל את חייו של חייל בו ביצעה החייאה.

ביום 7.9.1996, במהלך חופשה מהצבא, יצאה עם חבריה אל חוף הבונים, שם טבעה. היא הובהלה לבית החולים "הלל יפה", שם אושפזה במצב קשה, וביום ב' בתשרי תשנ"ז (15.9.1996) נפטרה מפצעיה.

אביבית הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במושב בו גדלה, מדרך עוז, והיא בת תשע עשרה. היא הותירה אחריה הורים, חמישה אחים ושתי אחיות.