קורות חיים
ארתור נולד ב - 18.7.1974 בסברדלובסק עיר גדולה בלב רוסיה. הבכור במשפחה שכבר בימיו הראשונים התבלט באהבתו לסביבה ולסובבים אותו. כמו כולם הלך לגן-הילדים ולאחר מכן התקבל ולמד בבית ספר מיוחד שבו השפה הנלמדת היא אנגלית.
בסיום לימודי בית-הספר התקבל לקולג' לרפואה וסיים את לימודיו שכה אהב ביולי 92', ובידיו דיפלומה המסמיכה אותו כאח מוסמך.
באוגוסט 92' עלה עם משפחתו ארצה והתיישב בקיבוץ עמיעד בצפון הארץ במסגרת פרוייקט "בית ראשון במולדת".
ארתור למד עברית במהירות, השתלב בעבודות הקיבוץ וספג את אורח חיים הקיבוצי והישראלי.
בכל הזדמנות מוזכר ארתור בזכות אהבתו לזולת וחיוכו הבלתי נשכח.
יותר מכל חיכה ארתור לרגע בו יוכל לתת מעצמו למקום שכה אהב, זהו רגע הגיוס, כשהאפשרות היחידה שעמדה מול עיניו היא שירות ביחידה קרבית.
ב - 29/3/1994 התגייס ארתור לחטיבת גבעתי וביטא את אהבתו וגאוותו לחיל דרך סמל היחידה שהיה כסימן הדרך שלו.
בינואר 1995 סיים ארתור את קורס החובשים וחזר לשרת ביחידה כחובש קרבי, וזכה לתואר "דוקטור" מפי חבריו למרפאה משום שכולם ידעו שעל ארתור ניתן לסמוך וממנו תמיד אפשר לקבל עזרה ותמיכה.
מילדותו ולאורך כל ימי חייו הצטייר ארתור בעיני משפחתו וחבריו כטיפוס רב גוני שאוהב את החיים והחיים אוהבים אותו, בעל חיוך וחוש הומור שלועג לכל המכשולים שבדרכו.
לתוך הספורט הוא נולד והתאמן בלי הרף כבר בשנותיו הראשונות אך בצורה מפתיעה גילה משיכה לקרב-מגע.
על הנגינה לא ויתר ובית-ספר למוסיקה סיים בהצטיינות.
טיולים היו חלק משגרת חייו. לטיולו הראשון יצא בגיל שבועיים ולטיולו האחרון - לאחר 22 שנה.
בסמוך ליום הולדתו יצא ארתור בלווית חברתו וחבריו לטיול באחד המקומות היפים בארץ "מפל הזוויתן" שברמת-הגולן.
הביתה הוא לא חזר.
המקרה אירע ב - 20.7.1996, יומיים אחרי יום הולדתו וחודש לפני שיחרורו מצה"ל. אסון זה גדע שאיפה עילאית של ארתור להיות רופא ולעזור לאנשים.
מעל המקום הטראגי הוקם מיצפור ועל לוח גרניט השחור כתוב:
"אלפי פרחים ישובו ויפרחו
עם האביב בזהר נהרה
לפרח האחד אשר נקטף -
לו אין תמורה…"
ארתור אותך תמיד נאהב, אתה תמיד אתנו, בליבנו ובמחשבותינו.
יהי זכרך ברוך