קורות חיים
בן שרה ושאול. נולד ביום ט"ז בשבט תשכ"ז (27.1.1967), במושב גני-עם שבשרון. רונן החל את לימודיו בבית-הספר היסודי בכפר מל"ל וסיים בהצטיינות בבית-הספר התיכון "עמי אסף" בבית ברל במגמת מסמ"ת, מכשור ובקרה. רונן המשיך ולמד שנה אחת במסגרת העתודה הטכנולוגית בבית-הספר התיכון "עמל ב'" בפתח תקווה וסיים את לימודיו כשבידיו תעודת טכנאי מכשור ובקרה. רונן התבלט כתלמיד מסודר ונקי. בבית-הספר הטילו עליו מוריו
משימות הדורשות סדר ואחריות, ביודעם שאפשר לסמוך עליו. כשלמד בכיתה י"א יצא רונן לגרמניה כחבר במשלחת נוער ממושבי הסביבה. כשסיים את לימודיו התיכוניים זכה בפרס לתלמידים מצטיינים בחינוך הטכנולוגי ע"ש ישראל ישעיהו שרעבי.
רונן היה חניך ב"תנועת הנוער של תנועת המושבים" ונטל חלק בפעולות ובמחנות שקיימה התנועה. במשך שנים רבות השתתף בצעדת "העומר" שארגנה המועצה האיזורית מדי שנה בל"ג בעומר. בגיל מאוחר יותר השתתף, יחד עם בני משפחתו, בחוגים לניווט עממי, והשתתף מדי שנה בצליחת הכנרת. היו לו גם תחביבים נוספים איסוף בולים ומטבעות. בכל תקופת הלימודים עבד עם אחותו ואחיו כדוור של האיזור וכך חסך לעצמו דמי כיס. מנהל הדואר בסניף הוד השרון סיפר, כי מעולם לא היה רגוע ובטוח כל כך כמו בעת שרונן עבד, אשר מילא את תפקידו היטב, באחריות וביסודיות.
רונן גויס לצה"ל ביולי 1985 והתנדב לחיל הרגלים, לחטיבת גולני. לאחר שהשתלם בקורס חובשים קרביים הוצב בחטיבה בתפקיד חובש קרבי ושירת בשטחים בתקופת האינתיפאדה. בהערכה המצויה בתיקו האישי נכתב: "חייל מעולה, משקיע ורציני". רונן השתלם בקורסים מקצועיים וקיבל דרגת סמל ראשון. כשסיים את שירותו הסדיר נכתב בתעודת השחרור שלו: "בעל כושר חשיבה, רציני, אחראי, דייקן, ישר, יסודי וממושמע".
עם שחרורו מצה"ל למד רונן בבית-הספר להנדסאים שליד אוניברסיטת תל אביב וסיים את לימודיו כעבור שנתיים, כשבידיו תואר הנדסאי מכשור ובקרה. רונן התחיל לעבוד בחברת "אלתן טכנולוגיות" שבגני עם והצטיין בעבודתו. כותבים מעסיקיו וחבריו בחברה: "למדנו ממך חריצות מהי, מסירות, יסודיות ואחריות. תכונות בהן נתברכת ומפירותיהן חלקת לנו. חברו בקרבך שקט נפשי, ענווה, רצינות וחוש הומור מיוחד. היית מעורה בהוויה הישראלית, בבעיות חברה ומדינה, בהבחנה מעמיקה של הקורה סביבנו. קיבלת שבחים רבים מהלקוחות ומהספקים שציינו את רמתך הטכנית הגבוהה. הוכחת לנו כי 'יש על מי לסמוך'".
רונן נקרא לתקופות של מילואים ושובץ בגדוד חי"ר בדרום הארץ. ביום 5.6.1995. נקרא רונן לשירות מילואים, וביום ט' בסיוון תשנ"ה (7.6.1995), במהלך המילואים, נפל רונן בעת מילוי תפקידו. הוא נהרג כאשר הוסע בקומנדקר צבאי למוצב בערבה, שם היה עליו לאייש את תפקיד החובש הקרבי. במהלך הנסיעה על כביש הערבה התהפך הקומנדקר. בחקירה שנערכה התברר, כי את הרכב הצבאי נהג חייל מילואים שלא היה לו כלל רשיון נהיגה. סמכות הרישוי של צה"ל הסמיכה בטעות את חייל המילואים לנהוג ברכב צבאי, למרות שלא היה לו רשיון נהיגה אזרחי. מחדל זה גרם למותו של רונן. רונן הובא למנוחות במושב גני עם. בן עשרים ושמונה היה בנופלו. השאיר אחריו הורים, שני אחים - שי וגיל ואחות - יפעת.
במכתב הניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "רונן תואר על ידי חבריו כחייל רציני, בעל רמה אישית גבוהה, אשר הקפיד על קלה כחמורה מתוך שאיפה לשלמות הביצוע". הוסיף וכתב מפקדו: "רונן הקרין חריצות ומצוינות על הסובבים אותו. הוא מילא את תפקידו כחובש קרבי באופן מופתי ובמסירות רבה".
חבריו לעבודה ציטטו את רבינדראנת טאגורי: "יום יבוא וידענו כי אין בכוח המוות לגזול מאתנו את אשר זכתה בו נשמתנו, כי הנשמה והישגיה חד המה".