טוראי סעדיה (סטנלי-יואל) פיליפס ז"ל

קורות חיים

בן אלברט ואסתר. נולד ביום י"ג באייר תרצ"ד (28.4.1934) בארצות הברית ולמד בבית ספר יסודי בברוקלין של ניו יורק. אז היה חבר תנועת ה"צופים" ובגיל 15 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" של צפון אמריקה והיה מרכז קן "המצודה" שבברוקלין. הוא סיים את לימודיו בבית ספר תיכון "ניו אוטרכט", אף הוא בברוקלין והמשיך ללמוד במכללת ברוקלין ("ברוקלין קולג'"). וסיים שם את לימודי התואר B.A. עקב שליחות תנועתו למד גם באניברסיטת מק-גיל במונטריאול ובאוניברסיטה של טורונטו. סעדיה נשלח לרכז את קן "השומר צעיר" במונטריאול. היה חבר ההנהגה הראשית של "השומר הצעיר" וגם גזבר התנועה. בבוא שעתו שירת בצבא ארצות הברית ואחרי שסיים את שירותו עלה בשנת 1958 והשתקע בקיבוץ "גלאון". סעדיה הזדהה עם הרעיון של הקבוץ כדרך חיים וכדרך להגשמת הסוציאליזם עבור נוער יהודי. גופו היה איתן וחסון וקננה בו נפש עדינה וצנועה. על עדינותו תעיד, למשל, העובדה כי בימים האחרונים לאישפוזו בבית החולים, כשהיה מוטל על ערש דווי, דאג פן הוא מטריד את המטפלים בו, שמא הוא מפריע את שנתם של שכניו לחדר. מאז ומתמיד היה שוקק חיים ולבבי, אוהב לבלות בשיחה ובויכוחים, מתוך נסיון לפתור את בעיות הקבוץ ותמיד היה מהרהר על עתיד רחוק יותר. בויכוחיו היה חריף, הגיוני ובעל כושר ניתוח מעמיק. הוא האמין במוסכמות. הוא חיפש דרכים לקדם את הקיבוץ והתנועה ופעל גם בשטח המשקי וגם בשטח הרעיוני - פוליטי. הוא היה משוכנע בצדקתו בכל ויכוחיו, אך למד להיות גמיש, להקשיב ולהבין את הזולת. בקיבוצו ריכז את המטע, את ועדת כוח האדם, את ועדת החינוך והיה סדרן עבודה.

סעדיה גויס לצה"ל ביוני 1965 ואחרי שחרורו היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. מטבעו ואמונתו היה פצפיסט ורודף שלום. האמין באחוות עמים וראה בשירות הצבאי כוח וצורך השעה. הוא למד לקראת התואר השני בפקולטה לחקלאות ברחובות בנושא הכלכלה ועמד בכל בחינותיו, אך לא הספיק לגמור את עבודת הגמר שלו. בשנת 1968 החל לעבוד ביחידה הבין-קיבוצית לתכנון כלכלי. במסגרת עבודתו זו עסק בבדיקות הכדאיות של ענפים שונים במשקים שונים (כגון בעיות המים, ענף המדגה, תכנון חקלאי למשק צעיר). הוא נפטר אור ליום כ"ג במרחשון תשל"א (22.11.1970) כתוצאה מתאונה שקרתה בשירות מילואים, לאחר ששכב שבוע על ערש-דוי בבית החולים. הניח אישה ושלושה ילדים. הוא נקבר בבית הקברות של קיבוץ "גלאון".

ב"שלושים" לפטירתו הוציא קיבוץ גלאון לאור את עלונו "דפי השבוע" שהוקדש לסעדיה.