תפריט נגישות

סא"ל פרופ' רפאל רוזין ז"ל

רפאל רוזין
בן 48 בנפלו
בן שמואל ומינה
נולד בירושלים
בכ"ד בטבת תרצ"ז, 9/12/1936
שרת בחיל רפואה
יחידה: מקרפ"ר 57
נפל בעת שירותו
בכ"ד בניסן תשמ"ה, 14/4/1985
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: ד, חלקה: 10, שורה: 01, קבר: 05.
הותיר: אשה ושני בנים

קורות חיים

בן מינה ושמואל, נולד ביום כ"ד בטבת תרצ"ז (9.12.1936) בירושלים. בשנת 1962 סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה ברפואה שיקומית.

בפרוץ מלחמת ששת הימים נוכח משרד הביטחון על הצורך הדחוף להקים מחלקה לנפגעי חוט השידרה, כדי לטפל כראוי בפצועים אלה. בהמלצתו של סר לודוויג גוטמן מאנגליה, מגדולי הרפואה השיקומית בעולם, הוחלט להקים את המחלקה ולהעמיד בראשה את ד"ר רפאל רוזין, חרף גילו הצעיר. זאת בשל ההערכה הרבה שרחש סר לודוויג גוטמן לד"ר רפאל רוזין בעקבות הטיפול המקצועי אותו נתן ד"ר רוזין לפצועים.

בשנת 1971 נסע ד"ר רוזין לשנת השתלמות במרכזים שיקומיים בחו"ל ובשנת 1973 הקים את המחלקה לנפגעי חוט-השידרה בבית החולים שיבא, תל השומר. כאשר המחלקה היתה בשלבי התארגנות ראשונים, פרצה מלחמת יום הכיפורים. בזמן המלחמה טיפל הצוות הרפואי בפצועים הרבים שהגיעו מהחזית במחלקה שפעלה במבנים זמניים, עם ציוד חסר ובתנאים קשים.

לאורך כל תקופת שירותו של רפי, טיפל אגף השיקום בפצועי צה"ל, נפגעי פעולות תגמול ותקריות גבול וכן בפצועי מלחמת של"ג.

בשנת 1976 התמנה ד"ר רוזין לראש האגף השיקומי של ביה"ח שיבא בתל השומר. בניית מבנה הקבע של מרכז השיקום הסתיימה רק שלוש שנים לאחר מכן, ד"ר רוזין היה מעורב בצורה פעילה בכל שלבי התכנון וההקמה של מרכז השיקום בתל השומר.

בשנת 1977 התמנה לפרופסור-חבר בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 1978-1985 כיהן כראש החוג לרפואה שיקומית וראש החוג לריפוי בעיסוק וקיבל את התואר האקדמי הבכיר 'פרופסור מן המנין' לאחר ביצוע מחקרים אקדמיים רבים בנושא השיקום.

תוך כדי עבודתו בבית החולים היה פרופ' רוזין מעורב בפעילות שיקומית ארצית נרחבת, שכללה בין השאר השתתפות בוועדות שונות מטעם משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה, משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי. בנוסף לכך היה פרופ' רוזין מעורב ביעוץ ושיקום הנכים בקיבוצים. פרופ' רוזין פעל נמרצות כדי לעודד את הכנסת לחוקק תיקון לחוק למען נגישות מבני ציבור לנכים. חוק זה התקבל ב- 4.5.1982.

פעילותו קידמה מאוד את רווחתה של אוכלוסיית הנכים בארץ. הוא יזם וקידם את ארגון הגג של הנכים, היה בין מקימי המרכז למידע ויעוץ לאביזרים, בינוי ותחבורה לנכים (מילב"ת). כמו כן היה המנהל של מרכז רקנטי לטיפול בנפגעי ראש ויו"ר האגודה הישראלית לשיקום. פרופ' רוזין היה חדשן ויזם שקיבל ואימץ רעיונות חדשים כדי לקדם את רווחת הנכים ואת דרכי שיקומם למשל: הכנסת טכנולוגיות מיחשוב חדישות לטובת הנכים (וזאת כאשר המיחשוב היה עדיין בראשיתו), תכנון אביזרים ומיכון המותאמים לצרכים המיוחדים של המטופלים, גיבוש גישות סוציאליות ליברליות בשיתוף גופים ומוסדות כגון משרד הביטחון וביטוח הלאומי והבאת קופים שאולפו במיוחד כדי לסעוד את המטופלים.

פרופ' רוזין ייחס חשיבות רבה לספורט הנכים בארץ ובמסגרות הבינלאומיות וייצג את ישראל בוועדה הרפואית של אולימפיאדת הנכים. כמו כן פעל למען מעמד אקדמי למקצועות הריפוי בעיסוק והפיזיוטרפיה ויזם את הקמת בית-הספר לפיזיוטרפיה במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר.

כמו כן יזם והקים את החוג לפיזיוטרפיה בביה"ס לרפואה באוניברסיטת תל-אביב שבראשו עמד בשנים האחרונות והיה חבר במועצה המדעית של האוניברסיטה.

פרופ' רוזין כונה בפי מטופליו "האבא של הנכים" וזאת בשל סגולתו לשלב יכולת רפואית מעולה עם הבנה מלאה לצרכיו הנפשיים של הנפגע שבו טיפל.

הוא הקדיש תשומת לב ודאגה לכל מטופל ומטופל, שחרגה בהרבה מעבר לטיפול גרידא. כל מטופל הרגיש שהוא המטופל היחיד של רפי וקיבל את תשומת הלב המקסימלית, דבר שתרם מאוד לתהליך השיקום.

למרות מגבלותיו הבריאותיות הקשות הוכיח פרופ' רפאל רוזין בחייו, בעבודתו ובהשגיו את נצחון הרצון והרוח על הקשיים שעמדו בדרכו. בגיל 48 הכריעה אותו מחלתו. רפי הוא אדם שהקדיש את עצמו למטרה בה הוא האמין.

במותו השאיר אחריו פרופ' רוזין חלל בקרב האנשים שעבדו עמו והוקירוהו ובעיקר בקרב חוליו ומטופליו. סגן אלוף פרופ' רפאל רוזין נפטר ביום כ"ד בניסן תשמ"ה (14.4.1985) והובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

השאיר אשה ושני בנים.

בניית אתרים: