קורות חיים
מיכאל (מיכה), בן רוחמה ושמעון, נולד בשנת 1941 בקזבלנקה שבמרוקו ועלה ארצה בשנת 1956. הוא השלים את חוק לימודיו בישיבות במרקש ובצרפת, ובבית-ספר יסודי ביבנה. לאחר שעלתה משפחתו ארצה, נשלח מיכאל לצרפת ללמוד בישיבה, אך כעבור מחצית השנה חזר לחיק משפחתו, שהשתקעה בקרית-גת. עד שגויס לצבא, עבד כפועל בקרית-גת. מיכאל גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1959 והוצב לחיל הרגלים, לחטיבת "גולני". לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס חובשים קרביים, הועבר לחיל הרפואה, אך נשאר מוצב בגדודו ב"גולני". לאחר שסיים את שירותו הסדיר, ועקב הורדת הפרופיל הרפואי שלו, הוצב מיכאל לשירות מילואים כחובש מחלקתי ביחידת חימוש עורפית. במסגרת יחידתו השתתף במלחמה בשנת 1967 והוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר שהשתחרר יצא לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה מרובת-הנפשות, שמצבה הכלכלי היה קשה במיוחד לאחר שבשנת 1962 טבע אחיו בים.
תחילה עבד מיכאל כמזכיר בבית-הספר היסודי-דתי "משואה" בקרית-גת, ואחרי-כן עבד כאחראי משמרת בתשלובת " פולגת" בעיירה. בשנים האחרונות היה עצמאי ועבד כטפסן בבדק- מטוסים בלוד, במדידות בתל-אביב ובחברת בנייה בתל-אביב. קשריו של מיכאל עם הוריו, אחיו ואחיותיו היו אמיצים ביותר, וגם לאחר שנשא אישה בשנת 1972, המשיך הזוג להתגורר בבית הוריו של מיכאל, אף-על-פי שהייתה לו דירה משלו בקרבת מקום. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא מיכאל ליחידתו ונשלח עמה כחובש קרבי לסיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), במהלך הפגזה בציר טסה פאיד בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, נפגע מיכאל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ושמונה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "מיכאל היה מסור לתפקיד ולחבריו בכל שעה".
המועצה המקומית של קרית-גת הוציאה לאור חוברת בשם "לזכרם", לזכר בני קרית-גת שנפלו במערכות ישראל.
בחוברת כלולים דברים על מיכאל ז"ל.