תפריט נגישות

סמ"ר אלון אברהמי ז"ל

אלון אברהמי
בן 21 בנפלו
בן שרה ויצחק
נולד בט"ז בטבת תשמ"ג, 1/1/1983
התגורר באור יהודה
התגייס ב-אוגוסט 2001
שרת בחיל רגלים, חיל רפואה
יחידה: גדוד שמשון
נפל בפעילות מבצעית
בכ"ח בתשרי תשס"ד, 24/10/2003
מקום נפילה: נצרים
באזור רצועת עזה
מקום קבורה: חולון
הותיר: הורים וארבעה אחים ואחיות

קורות חיים

אלון, בן שרה ויצחק. נולד ביום ט"ז בטבת תשמ"ג (1.1.1983) בבית-החולים "הקריה" בתל אביב. בן זקונים להוריו, אח לשרון, זוהר, אהוד ואייל. פרי טיפוחם של אחיו הבוגרים, ובייחוד של אייל, שכבר לקראת עלייתו של אלון לכיתה א' לימד אותו לזהות אותיות ומספרים והקנה לו ידע כללי נרחב.

אלון התבלט כבר בבחינות הקבלה לכיתה א' בתשובות לשאלות שנשאל. בלימודיו בבית-הספר היסודי "תל חי" ובחטיבת-הביניים והתיכון "אורט סינגלובסקי" בתל אביב היה תלמיד נבון ובולט, אהוד ואהוב על חבריו.

מורתו לאנגלית בתיכון, סימונה מרקוס, כותבת: "התלמיד הנבון והחכם שלימדתי... אהבת להתווכח ולנהל דיונים רציניים, לצחוק ולהיות שובב. אני זוכרת את עיניך הירוקות הבורקות כשהיית צודק והוכחת זאת (באנגלית כמובן). תמיד ידעת לעמוד על שלך והיו לך דעות מגובשות".

בנערותו היה פעיל ב"צופי ים" ויצא במסגרת זו להפלגות ולשיט. אלון אהב מאוד לשחק כדורסל ובימי שישי נהג לשחק כדורגל עם אחיו וחבריו בפארק הלאומי ברמת גן. אלון היה שוחר טבע, אהב לטייל ברחבי הארץ, אהב נופים ושדות וידע לזהות פרחי בר וצמחי מרפא בשדה.

אלון גדל וחונך בבית על ערכי אהבת המולדת, התרומה למדינה והשירות הקרבי בצה"ל. אביו שירת בחטיבה 7 בשריון ולחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, וגם אחיו הבוגרים שירתו שירות קרבי: שרון בצנחנים, זוהר בחטיבה 7 בשריון ואהוד בסיירת "מגלן" וב"עורב" נח"ל.

באוגוסט 2001 התגייס אלון לצה"ל. מיד עם תחילת שירותו נבחר מבין עשרות חיילים לצאת לקורס חובשים בצריפין, אותו סיים בהצטיינות. אלון היה לחובש קרבי בגדוד "שמשון" ונודע כחובש מקצועי ביותר, בעל הידע הרב ביותר ואמין מאוד. הוא הומלץ על-ידי מפקד הפלוגה להיות חובש פלוגתי. גם בצבא היה אלון אהוד וחביב על חבריו הרבים, שהכירוהו כבעל חוש הומור, מצחיק וכיפי. חבריו הרבים מספרים שנוכחותו העבירה את הזמן בכיף ושאלון היה חבר שתמיד נכון לעזור בכל בעיה ובהגשת עזרה כשצריך.

בנכונותו לעזור קיפח אלון את חייו. באישון לילה, בכ"ח בתשרי תשס"ד (24.10.2003) חדרו מחבלים למוצב בנצרים. בשעה 4:00 לפנות בוקר, אלון יצא לשמע יריות וצעקות כדי להגיש עזרה כמנהגו, ונפגש פנים מול פנים עם המחבל החמוש שהפתיעו לאחר שירה והרג את החיילות - סמל עדי אוסמן וסמל שרית שניאור (סניור) - והיה בדרכו לצאת את המוצב. בחדר שבו שהה אלון, שהיה קרוב למגורי החיילות, נמצא באותו הלילה עוד חייל, שנתקף פחד ולא יצא החוצה. אלון, שיצא להושיט עזרה, נורה ונהרג.

לאחר מותו הועלה אלון לדרגת סמ"ר. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים וארבעה אחים.

לאחר נפילתו התגלו מספר שירים שכתב אלון על דפי טיוטא וקלסר עב כרס ומסודר להפליא מקורס החובשים שבו למד עם תחילת שירותו הצבאי. מתוך דברים שכתב אלון טרם גיוסו על חברו מהתיכון עמיחי גולדשטיין: "אתה יושב איתי בדשא/ ומעשנים נרגילה./ מדברים על דברים שבינו ובינה./ מזרחי או אשכנזי/ בכל זאת הוא גזעי./ והוא בשבילי כמו אח/ בלי שום קטע מסריח - 'אשכרה' מלאך./ אותן דעות, אותו הראש/ ושני קונפליקטים או שלוש.../ ו'באוקצור' איש טוב מרגיש אליו מאוד קרוב./ כן, זהו ע' חברי הטוב".

בניית אתרים: