תפריט נגישות

רב"ט דניאל וייל ז"ל

דניאל וייל
בן 24 בנפלו
בן רחל ורוז'ה (רפאל)
נולד בצרפת
בכ"ז באדר תש"ט, 28/3/1949
התגייס ב-מרס 1968
שרת בחטיבת ירושלים, חיל רפואה
יחידה: גד' חי"ר 9207
נפל בקרב
בי' בתשרי תשל"ד, 6/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: מיתחם אורקל
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: שדה יעקב
הותיר: אישה, הורים, שני אחים, ואחות

קורות חיים

בן רוזה (רפאל) ורחל. נולד ביום כ"ז באדר תש"ט (28.3.1949) בשטרסבורג, צרפת. הוריו היו מעורים היטב בחיי הקהילה והעניקו לבנם חינוך יהודי וציוני. דניאל למד בבית-הספר היסודי והתיכון היהודי-דתי 'עקיבא' בשטרסבורג. בבית-הספר רכש השכלה כללית בד-בבד עם לימודי היהדות. הוא היה פעיל בתנועת הצופים, כחניך, כמדריך וכמרכז. הוא ניהל פעילות ענפה בקן. המקומי ובריכוז מחנות-קיץ. בכל-מקום זכה להערכה ולחיבה מצד חניכיו ומצד חבריו לעבודה, המדריכים. מלבד פעולותיו בצופים היה מעורב בחיי הקהילה היהודית בשטרסבורג והיה פעיל בחייה הציוניים. הוא התעניין בספרות, בקולנוע, אך במיוחד נמשך לפילוסופיה ולמחשבת-ישראל.

בתום מלחמת ששת-הימים עלה ארצה ולמד שנה במכון 'גולד' שבירושלים. מכון להכשרת מורים של המחלקה לתרבות תורנית של הסוכנות היהודית. בתום שנת-הלימודים התנדב לצה"ל במסגרת הנח"ל, גויס בסוף מרס 1968 והוצב לנח"ל- מוצנח. במלחמת-ההתשה לחם פרק-זמן קצר בקרבות שהיו על שפת תעלת-סואץ.

פרק-זמן זה היה קשה ומכאיב לגביו, מאחר שהיה לבדו בארץ והמשפחה עדיין התגוררה בצרפת. בסוף שירותו הצבאי שהה דניאל בקיבוץ תל-קציר, על שפת הכנרת, וטעם טעם חקלאות שהתעניין בה מתמיד על רקע המקצוע של אביו - נוקד. דניאל החליט לנטוש את הכיוון ההומניסטי-פילוסופי, שבחר בו ב'תיכון', ולפנות ללימודי החקלאות. הוא השלים במכינה אוניברסיטאית את המקצועות הריאליים, שחסרו לו מבית-הספר התיכון, והתחיל ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא השתלט בנקל על השפה והבין היטב את כל ההרצאות.

במהלך-לימודיו נקרא כפעם-בפעם לשירות-מילואים ובמסגרת זו עבר בינואר 1971 קורס-חובשים, קורס שתאם להפליא את אופיו ואת כישרונותיו: עדין, רגיש וחזק, בעל מרץ ורצון לעזור, ומצניע-לכת.

בשנת 1970 עלו הוריו ארצה. דניאל עשה ככל-יכולתו לסייע להם עד לקליטתם כחברי מושב שדה-יעקב.

דניאל הוסיף והתקדם בלימודיו. הוא היה תלמיד, שקדן ושיטתי והתחיל מתעניין בתחום מוגדר - גנטיקה. הוא אף התחיל לעבוד בחופשותיו במחלקה לגנטיקה.

במהלך לימודיו הכיר את ג'ילדה, סטודנטית לביולוגיה, עולה חדשה מצרפת, ובשנת 1973 נשאה לאישה. בשנה השלישית ללימודיו עבד כעוזר-מחקר בבית-הספר לרפואה, ובהדרכתו של ד"ר א. גורן הכשיר את עצמו כחוקר-מדע.

בספטמבר 1973, בעודו מחכה לתוצאות המבחנים לתואר ראשון, לקראת קבלה ללימודי התואר השני, נקרא לשירות-מילואים והוצב כחובש במעוז 'אורקל' שבגזרה הצפונית של התעלה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים ניתכה על המעוז אש-תופת, וחייליו נקלעו לקרבות קשים. כחובש סייע דניאל לפצועים, עד שנפגע אנושות מרסיסי-פגז ונפטר ביום-הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973). הוא הוכרז כנעדר, ורק כעבור זמן החזירו המצרים את גופתו, והוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שבשדה-יעקב, ביום כ"ב בשבט תשל"ד. השאיר אחריו אישה, הורים, שני אחים, ואחות.

לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב שר-הביטחון דאז, רב אלוף (מיל') משה דיין: "... דניאל ז"ל שירת בחיל-הרפואה. הוא היה חייל מצוין וחבר למופת. כל מי שהכירו. אהבו. זכרו של טוראי דניאל וייל הוא קודש, ונזכרנו בלבנו בגאון."

זכרו של דניאל מונצח בספר 'נזכור' -- ספר זיכרון לתלמידים ולמורים של האוניברסיטה העברית בירושלים, וכן בחוברת 'עץ-החיים' - חוברת-הנצחה לזכרם של בני מושבי הפועל-המזרחי, ובה גם קטעים מיומנו, שפורסמו בספר 'גוילי-אש'.

בניית אתרים: