תפריט נגישות

רב"ט אייל בן יהושוע ז"ל

אייל בן יהושוע
בן 20 בנפלו
בן דליה ושמשון
נולד ברחובות
בז' באלול תשכ"ד, 15/8/1964
התגייס ב-16/2/84
שרת בחיל רפואה
נפל בעת שירותו
בט"ו בכסלו תשמ"ד, 8/12/1984
מקום נפילה: שדה-בוקר
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: באר טוביה
חלקה: 1, שורה: 2, קבר: 40.
הותיר: הורים וארבעה אחים ואחיות

קורות חיים

בן דליה ושמשון, נולד ביום ז' באלול תשכ"ד (15.8.1964) ברחובות. אייל - אייליק בפי אוהביו - למד בבית הספר היסודי ע"ש שפרינצק ברחובות ובבית הספר "מבואות" בבאר טוביה. את חטיבת הביניים סיים בקריית אונו ואת לימודיו התיכוניים עשה בארה"ב.

אייל בלט מילדותו ביפי תוארו. פניו היו עדינות במיוחד ובהבעתו הייתה רגישות רבה אל הסובב אותו. בתקופת חייו ברחובות השתתף בחוג לסיור ובו מימש את אהבתו לטבע ונוף. הוא היה חבר בתנועת הצופים ברחובות ואחר כך בקריית אונו, בה גם קשר קשרי ידידות אמיצים עם חברים, שאותם נהג לשעשע במעשי קונדס ושובבות. באותה תקופה אהב ספורט, ובייחוד הצטיין בשחיה.

את בית הספר התיכון סיים, כאמור, בארה"ב. הוא נסע אל אמו, שנפרדה מאביו כמה שנים לפני כן ושבה אל הוריה. בשנת לימודיו האחרונה חזר לגור עם אביו ומשפחתו, שהיו בשנת שבתון בפלורידה. בארה"ב שילב אייל לימודים בעבודה בגננות עם חבר יהודי מכיתתו. היה בכך משום המשך למסורת של המשפחה שהכתה שורשים בחקלאות באדמת באר טוביה.

זמן מה נסחף אחר הרעיון "לעשות מליונים", אך כשסיים את לימודיו בארה"ב נטש אייל את תוכניתו זו והחליט לחזור לארץ, לשרת בצה"ל ולבטא בדרך זו את זהותו הישראלית. בשיחות עם חברים, הוא מתח ביקורת על הריקנות בחיי הנוער האמריקני, הכרוך אחר כסף ובילויים. אייל ראה חובה לעצמו לשוב ארצה בתקופת מלחמת שלום הגליל ושאף לשרת ביחידת צנחנים. למורת רוחו שובץ בבסיס גדנ"ע בשדה בוקר ושם התאמץ להוכיח, שהוא מתאים לשירות ביחידה קרבית, כדי שיועבר אליה. הוא זכה למחמאות ממפקד הפלוגה שלו בבסיס הטירונים והיה חניך מצטיין במחלקתו. אייל גילה באותה תקופה כוחות נפש מיוחדים. הוא מילא תפקידו כאפסנאי וכאחראי על התברואה בצורה מושלמת, אף על פי שלא רצה בתפקיד זה. אייל התחבב על אנשי הסגל ועל החניכים גם יחד. בשלב זה החל להשלים עם תפקידיו, והשתכנע שאפשר לשפר דברים בכל תחום שאדם מופקד עליו. הוא התכונן למסלול של קצונה בנושא שיהיה אחראי לו, מתוך הכרה בחשיבותו ובחיוניותו בצה"ל.

ביום ט"ו בכסלו בתשמ"ה (8.12.1984) נפל אייל והוא בן 20. אייל, שכל כך הצטיין כחבר, נהרג בתאונת נשק על ידי חברו הטוב בבסיס הגדנ"ע בשדה בוקר. אייל הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בבאר טוביה. הניח הורים וארבעה אחים ואחיות.

מפקד מחנה הגדנ"ע במקום שירותו אמר עליו: "עמדה לך הזכות להיות שותף מלא במשימה של חינוך הדור הצעיר להגשמת חלוציות וציונות, ולשמירה על חלקתו הקטנה והטובה של עם ישראל, פה בארץ ישראל, ועשית זאת בצורה הראויה לשבח. כעלם רך שנגדע בדמי ימיו, הספקת בפרק זמן קצר לפעול באיכות גבוהה, בישור ובדקות, שרבים אחרים היו רוצים לעשות".

תכונה מרכזית הייתה לו- לרכוש חברים בכל מקום. וכך כתב לו חבר בברכה ליום הולדתו: "אשרי אלה שחוננו בסגולה לרכוש ידידים, שכן זו מתנת אל נעלה ביותר. היא מקפלת בתוכה דברים רבים, אך מעל הכל אתה יכולת לחרוג מן האנוכיות, ולהעיר את כל אשר יקר ואצילי בזולת".

בניית אתרים: