טוראי דרור הרמב"ם ז"ל

קורות חיים

בן מלכה ואברהם. נולד ביום י"ז בסיוון תש"ל (21.6.1970) באזור. החל את לימודיו בבית הספר היסודי באזור, והמשיך בפנימיית "נעורים", את השלב האחרון בלימודיו עשה בבית הספר התיכון האקסטרני "מישלב".

כבר מילדותו בלט דרור בכישוריו החברתיים, בבחינת "ידו בכול, ויד כל בו". הוא היה פעיל מאוד בבית הספר היסודי. ובעקר בשבט הצופים באזור. השתתף בכל הטיולים, יצא לכל המחנות והיה הרוח החיה בהם. תמיד שר וצחק, וחיוכו קבוע בזווית הפה. דרור אהב את החיים, והחיים אהבו אותו. משהתבגר מעט מצא תחום חדש להפנות אליו את מרצו הבלתי נדלה וכוחותיו המרובים: התנדבות בסניף מד"א בחולון. הוא הגיע למד"א במסגרת פעילות קהילתית שיזם בית ספרו, ועד מהרה הפך להיות מתנדב בולט מאוד, שאינו חס על כוונותיו וזמנו, ועושה הכל על מנת להציל חיי אדם. הוא עשה ימים כלילות בסניף המקומי, אשר הפך לביתו השני. לבוש חלוק חובשים לבן היה מתרוצץ. באמבולנס הקבוע לילות שלמים, מנשים וחובש, תומך ועושה כמיטב יכולתו על מנת להקל ולו במעט על סבלותיהם של אנשים הזרים לו לחלוטין. לב רחב היה לו, ולכל אחד נמצא מקום בו. לקראת הגיוס לצה"ל התלבט דרור ארוכות בקשר לתפקידו הצבאי, אולם לאחר השנים הארוכות כמתנדב מד"א נראה לו טבעי ביותר להמשיך בתפקיד חובש קרבי.

באמצע פברואר 1989 גוייס דרור לשירות חובה בצה"ל. הוא התנדב ליחידה קרבית ובמסגרת זו הוצב לקורס חובשים קרביים בבה"ד 10 רבה הייתה שמחתו כשהתקבל לקורס. במהלך הקורס התבלט דרור בתכונותיו החיובית, השרה סביבו אווירה נעימה ויצר קשר טוב עם חבריו בקורס. הוא נראה תמיד צוחק ומחייך ומאושר מאוד בתפקידו. גם מבחינה לימודית בלט דרור והפגין ידע נרחב ויכולת ריכוז ולמידה. ציוניו היו מעולים והוא השקיע שעות ארוכות בלימוד החומר ושינונו. בעקבות זאת, התכוון להשאר ולהדריך בקורס החובשים, תפקיד השמור בדרך כלל לטובי החובשים. תוכניות רבות היו לדרור, להדריך, לצאת לקורס קצינים, ובעתיד ללמוד אולי רפואה ולעסוק בתחום שהוא כה אהב גם בחיים האזרחיים. אולם כל התוכניות והרצונות לא זכו להגיע לכלל ביצוע.

ביום ז' באלול תשמ"ט (7.9.1989) נפל דרור בעת מילוי תפקידו. בתאונת דרכים במחנה צריפין. והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. בן תשע עשרה היה במותו. הותיר אחריו משפחה המומה וכואבת: הורים, שתי אחיות- רונית וסיגלית ושני אחים- יניב ושרון. את החלל שהשאיר דרור אחריו מרגישים יום -יום ושעה- שעה בכל תחומי החיים והכאב הוא נורא, כפי שמעידים הוריו.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד בה"ד 10, בית הספר לרפואה צבאית: "דרור ז"ל הגיע ליחידתנו ביוני 1989 להכשרה במסגרת קורס חובשים קרביים. הוא התבלט במשמעת עצמית, בעזרה לזולת, ביוזמות ובביצוע משימות על הצד הטוב ביותר, תוך גילויי נכונות רבה. חניך אשר שאף להצלחה בקורס, רמת הישגיו הרשימה והוכיחה כי הוא סולל לו את הדרך להשתלב במסגרת ההדרכה בבית הספר. בחור בעל דרך ארץ, נעים הליכות המגלה כבוד לסובבים אותו, אהוב ומקובל על מפקדיו וחבריו בקורס".

משפחתו הקימה לזכרו ספרייה תורנית.