סמל דורון שאול מרוא ז"ל

קורות חיים

בן צבי והרטה. נולד ביום י"ט בתשרי תשי"א (30.9.1950) בכרכור, להורים מעולי גרמניה. את ראשית חינוכו קיבל בבית הספר הממלכתי שבמקום. לאחר שש שנים עבר לבית הספר החקלאי שבפרדס חנה ובו למד ארבע שנים. את שנות הלימוד האחרונות עשה בבית הספר התיכון חקלאי 'עירון' שבחדרה. כאן השתלם בענפי המטעים ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. בנעוריו היה דורון חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", בגדנ"ע ובחוג חובבי טבע.

בסוף יולי 1968 גויס דורון לצה"ל במסגרת נח"ל צנחנים. לאחר הטירונות התנדב לשמש כחובש קרבי ועבר בהצלחה קורס חובשים, קורס מ"כים, וקורס צניחה. הוא עלה לדרגת סמל ושימש כחובש פלוגתי וגדודי. הממונים עליו המליצו לשבצו בקורס קצינים, ביחסם לו "כושר ביצוע מצוין בכל התחומים". במרוצת הזמן הועבר לחיל הרפואה ובסוף יולי 1971 סיים את שירותו הסדיר.

דורון חזר ללימודים האהובים עליו. הוא נרשם לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. בתום השנה הראשונה בחר במסלול לבעלי חיים ובלימודים לקראת תעודת הוראה. בעת לימודיו נקרא לעתים תכופות לשירות מילואים ממושך.

במלחמת יום הכיפורים ולאחריה עשה במילואים ארבעה חודשים וחצי ברציפות. בשל ההפסקות המרובות נמשכו לימודיו מעל למקובל, ועדיין נותר לו להשלים קורסים אחדים לפני קבלת התואר 'בוגר'.

בזמן לימודיו הכיר את איטה, אשר למדה במחזור שלו בפקולטה, ונשא אותה לאישה. לזוג נולדה בת, קרן, והם השתקעו בעיר רחובות.

למען פרנסתו וכן מתוך להיטותו להעביר מהידע הרחב שלו במקצוע גם לאחרים, שימש דורון, תוך כדי לימודיו באוניברסיטה, כמורה לביולוגיה בבית הספר המקיף ג' שבאשדוד. הוא היה מסור מאוד לעבודת ההוראה והכניס בה שיטות חדשניות, שבעזרתן הקנה לתלמידיו אהבה יתרה למקצוע לבד מהידע עצמו.

בחוברת שהוציא בית הספר לזכרו של דורון, שנה לאחר מותו, יש עדויות רבות על האהדה שרחשו לו תלמידיו, אהדה שחרגה בהרבה מן היחס הרגיל של תלמיד אל מורו. בבית הספר נותרו עד היום שני כרכים עבי כרס של שקפים, מעשי ידיו של דורון, המוסיפים לשמש לתלמידים אמצעי המחשה יעילים במקצוע הביולוגיה.

בדורון שכנה גם נפש פיוטית. הוא כתב שירים רבים, שלא פרסמם ברבים אך דאג לכורכם בשלושה כרכים. כן שלח ידו בציור והשאיר אחריו ציורים רבים.

עם פתיחת שנת הלימודים תשל"ו נקרא דורון לשירות מילואים, ולא חזר ממנו. הוא נפל במילוי תפקידו במדבר סיני - ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975).

הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית העלמין שבפרדס חנה.

השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואח.

האוניברסיטה העברית פרסמה חוברת בשם 'פיתוח וחינוך בחברה טכנולוגית' לזכרו של דורון.