קורות חיים
יובל נולד בקיבוץ מחניים שיושב על כביש ראש פינה משמר הירדן בואכה רמת הגולן, בעיצומה של מלחמת העולם השניה.
במלחמת השחרור (1948) תקפו מטוסי סורים את היישוב והילדים נאלצו: להסתתר בשוחות, כך מגיל צעיר מאוד התנסה בטעמה המר של המלחמה.
בעקבות פלישת הצבא הסורי למשמר הירדן, כאשר החזית התקרבה לקיבוץ, נעשה פינוי של כל הילדים והאוכלוסיה הבלתי לוחמת ממחנים לטבריה ובהמשך לחיפה.
לאחר הפסקת האש חזרה המשפחה (ההורים עם יובל ועירית האחות הצעירה) לקיבוץ. ויעל האחות הבכורה חזרה ללמוד בגבת.
אחרי המלחמה נקלעה מחניים למצב קשה ומוסדות התנועה החליטו ליישר את המקום עם גרעינים חדשים ואילו הוותיקים נאלצו לעבור לקיבוצים אחרים.
ב-1951 מחליטה משפחת ברזילי להתגייס לעזרת עולים במעברת כפר חסידים - שמואל כמזכיר ההסתדרות במקום ושרה כאחות ציבורית.
ב-1953 עוברת המשפחה לקיבוץ גבת, כאן נולדה תמי, האחות הקטנה.
ב-1954 עברה המשפחה (פרט ליעל) לקיבוץ יפעת עקב הפילוג בקיבוץ המאוחד.
ב-1958 יצא יובל ללמוד בביה"ס החקלאי בכפר גלים, עם ילדי מעין צבי והשתלב יפה בחברת הילדים החדשה.
משפחת פיליפס מהקיבוץ אמצה אותו בחום ובאהבה וכך נוצרו קשרים חזקים בין שתי המשפחות.
בילדותו ובנעוריו היתה נתונה אהבתו הגדולה לבעלי חיים. משחר נעוריו נמשך לדיר ולרפת והיה מבלה שעות ארוכות במחיצת הכבשים והפרות ויוצא עמן למרעה.
ביולי 1961 התגייס לנח"ל למחזור של בני המשקים. בקורס מכ"ים בשבטה, נפצע קשה מפליטת כדור של חברו לנשק. זמן מה ריחף בין החיים והמוות. לבסוף, התגבר והחלים, אולם בריאותו נפגעה ושוב לא היה כשיר לשרת ביחידה קרבית. הדבר גרם לו עוגמת נפש רבה. יובל התעקש להמשיך ולשרת בצבא ונשלח לקורס חובשים. בתפקיד זה, היה יכול לבטא את אהבתו לאדם ונכונות לעזור לזולת.
בסוף 1963 השתחרר מהצבא, שב למשק והחל לעבוד במטעים.
ב-1966 יצא לשנת שירות בקיבוץ גזר והצטרף לפלוגה מקובצת של בני קיבוצים שהחזיק את המקום, כהכנה לכלוס מחדש של הישוב. כאן התגלה יובל במלוא יכולתו והיה מעורה בכל תחומי החיים במשק.
קלט גרעינים חדשים, הדריכם בעבודות החקלאות, אירח אותם בחדרו ובשעת הצורך גם היה לבורר במחלוקות שנתגלו. ברוחו הטובה ובהתלהבותו הדביק את כולם בלהט העבודה. הוא היה פעיל גם במזכירות ובוועדות השונות וארגן את חיי הספורט והתרבות.
ב-1970 חזר יובל ליפעת אחרי שהתפרקו הגרעינים המישבים של גזר והחל לעבוד ברפת במסירות רבה. הוא היה גאה בכל הישג של הענף כאילו היה זה הישגו האישי, השתלב בחיי המשק והיה פעיל בשטח הקולנוע והספורט. תמיד התנדב להסיע ילדים, נוער ובוגרים למשחקי הכדורסל ולתחרויות השחיה, לעיתים גם היה מחליף את המאמן...
במקביל ניהל מאבק עיקש לשיפור הפרופיל הרפואי שלו וכשהצליח - עבר קורס חובשים קרביים במילואים.
ב-1968 מצטרף כחובש קרבי לגדוד של מרגמות כבדות מתנע"ות.
ב-1972 נשא לאישה את גילה ויחד הקימו בית חם ומלא אהבה בקיבוץ יפעת.
במלחמת יום הכיפורים הגדוד משתתף בקרבות הבלימה באיזור נפח ומצטרף להבקעה עם האוגדה של רפול.
בקרב על מזרעת בית ג'אן, נכנס הגדוד לעמדה קדמית למקום חשוף יחסית וכנראה גלוי לקציני תצפית סורים במורדות החרמון. אחת הסוללות חטפה הפגזה קשה ויובל נקרא לעזר בפינוי הפצועים תחת אש. כאשר הגיעו הפצועים לתאג"ד נחתה עליהם הפגזה נוספת, בה נהרג יובל עם רבים מהפצועים והחובשים.
הובא למנוחות בקיבוצו על גבעה שמשקיפה לעבר הנופים שכה אהב.