סמל רחמים רמי אברהמי תאי ז"ל

קורות חיים

רחמים (רמי), בן בתיה וגביראל, נולד ביום י"ז בתשרי תש"י (10.10.1949) בסננדג' שבאירן, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1951.

הוא למד בבית הספר היסודי ע"ש רמז בראשון לציון ואחרי כן סיים את לימודיו בבית הספר התיכון החקלאי בנחלת יהודה. מחנכו בכיתה העיד עליו שהיה תלמיד מצטיין, נקי מאוד ומאורגן להפליא. היה בו שקט פנימי ורגיעה נפשית. רחמים היה חבר בגרעין "רבדים" שהיה גרעין השלמה לקיבוץ צרעה. לאחר ששהה במחנה עבודה בקיבוץ, החליט להצטרף למשק ולבנות בו את ביתו. חבר המשק שהדריכו מספר עליו, שהייתה לו אוזן כרויה לכל אדם והוא היה מוכן לסייע, סיוע חומרי או רוחני לכל מי שפנה אליו. היתה לו גישה רצינית לכל בעיה שנתקל בה ויחס של כבוד לכל הסובב אותו. בבית הוריו המסורתי חונך לאהבת האדם. הוא היה חובב פרחים והתמסר לגידולם ולטיפוחם.

רחמים גוייס לצה"ל בסוף יולי 1967 והוצב לשירות בחיל הרפואה. לאחר הטירונות השתלם בקורס צניחה, קורס מ"כים חי"ר ובקורס לחובשים קרבים. בימי מלחמת ההתשה היה מוצב בסיני ונודע שם במסירותו הרבה בטיפול בחבריו שנפצעו. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו, הקפיד לכתוב הביתה והרבה לשהות בחופשותיו אצל הוריו ולפתח את הגינה שליד ביתם.

לאחר השחרור מצה"ל, הקים את ביתו בקיבוץ, וגינתו היתה לשם דבר ביופיה. הוא אהב לקרוא, בעיקר ספרות יפה, רוסית-קלאסית (את כתבי טולסטוי ודוסטייבסקי), היה חובב ספורט והתאמן בקארטה. את זמנו הפנוי הקדיש לחוג לדרמה ולמלאכת יד. רמי היה טוב לב, ישר, כן ורגיש מאוד למעשי עוולה וחוסר צדק. היה לו חוש הומור ועל שפתיו היתה תמיד בת צחוק נעימה ושובבנית. הוא היה דקדקן מאוד בהופעתו ובלבושו. הוא נודע במשק באהבתו לילדים והרבה לשחק אתם.

במלחמת יום הכיפורים השתתף רמי בלחימה בסיני ושירת כחובש פלוגתי בגדוד צנחנים.

ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973) בשעה שנע עם פלוגתו בציר "עכביש" בגזרה המרכזית בסיני, הופגזה שיירת הגדוד. רחמים נפגע מרסיס פגז בכתפו השמאלית ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בראשון-לציון. השאיר אחריו אישה, בן, אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. מפקדו סיפר עליו, שהיה חובש מצטיין, חייל אמיץ ומסור וחבר למופת לאנשי יחידתו.

קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, שירי זכרונות של אשתו, תצלומים ומכתבים.