טוראי ינון רז ז"ל

קורות חיים

בן נורית וצבי. נולד בפתח-תקווה ביום כ"א בחשוון תשל"ד (16.11.1973). בן שלישי למשפחה בת ארבעה ילדים.

ילד דיסלקטי בעולם אטום. אהב גיטרה ואהב שירים.

בכיתה ז' כתב לתחרות שירים בנושא "ארץ ישראל" מילים ומנגינה והכניס למגרה: "אני מביט בנופך/ אני הולך בשבילייך/ את יפה בשבילי/ בגשמי דמעותייך/... ארץ שלי/ ארץ טובה / ארץ יפה/ אך מה היא שווה/ כשהיא מלאת מלחמה".

היה חבר גרעין "אטד" של הנוער העובד. בתקופה של טרום צבא היו חברי הגרעין בחוות הכשרה ב"פתחת שלום", גרים בקרוונים עם עולים חדשים, עובדים, מדריכים ובעיקר חולמים... לסיום חוות ההכשרה כותב ינון: "לזכר הקיבוץ ולזכר האחווה,/ לזכר אותם ימי שבת / ולזכר החווה, / לזכר ארוחות הערב המשותפות,/ לזכר אותם ערבי תרבות וזכר אותן המליאות.../

בתחילת חודש אפריל 1992 מתגייס ינון לצה"ל. לאחר תקופת של"ת בקיבוץ רביבים וטירונות רובאים, נשלח ינון לקורס חובשים קרביים והוסמך לחובש. הוא שימש חובש במרפאת הבסיס בחורון. בחור שקט, אינטליגנטי, בעל מוטיבציה ובעל כישורים חברתיים. ינון היה מרוצה בתפקידו.

ביום י' בכסלו תשנ"ד (23.11.1993) נפל בעת שירותו. ינון הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בפתח תקווה. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, אח חגי, ושתי אחיות עינת ויעל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כותב מפקד הבסיס: "... בנכם היה ממושמע, מסודר, חבר טוב וביצע כל משימה שהוטלה עליו בצורה הטובה ביותר וללא עוררין..."

בני משפחתו הוציאו לאור חוברת לזיכרו "אילו הייתי פרפר", המקבץ לקט משיריו הרבים, שכתב מגיל ארבע עשרה עד גיל עשרים, והם ביטוי לעולם פנימי עשיר ורגיש:

"בראשית ברא האדם את אלוהים/ והנפש הייתה תוהו ובוהו/ וחושך על פני תהום. / וביום הראשון הבדיל האדם בין אמונה לבין עובדות. / ויאמר האדם תהי אמונה, ותהי אמונה. /"...