קורות חיים
ידידיה נולד בירושלים ביד' חשון תש"מ (4.11.1979). אח לאורית, חגי, רחל ונעמה.
הוא למד בביה"ס היסודי "מימון" בשכונת מגוריו "קרית משה" בירושלים.
ידידיה היה חניך בסניף קרית-משה בבני עקיבא בשבט "אחדות" ומדריך שבט "נריה".
לאחר סיום לימודיו ב"מימון", ידידיה עבר ללמוד בתיכון ע"ש "הימלפרב" בכיתת בית המדרש ובמגמת פיזיקה.
לפני הגיוס ידידיה טס לטיול של כחודשיים באירופה, הוא נהנה לראות מקומות חדשים ולהרחיב את אופקיו וביקר את בני משפחתו בצרפת.
ידידיה היה בעל חוש צדק וביקורת מפותחים, שנינות וחוש הומור קולחים. הוא רכש חברים מכל קצוות הקשת החברתית והפוליטית.
ידידיה אהב להאזין למוזיקה מסוגים שונים ולנגן באורגן ובגיטרה, הוא אהב ספורט, צילום וקריאה.
בין תכניותיו הרבות של ידידיה היו לטייל בעולם וללמוד רפואה.
למרות שהתקבל לעתודה האקדמית ידידיה העדיף לשרת כחובש קרבי. לשאלה של חבר מדוע בחר להיות דוקא חובש, ענה: "כל הפק"לים הורגים, פק"ל חובש מחייה".
ידידיה התגייס לחטיבת גבעתי (במחזור מרץ 1998) ומיד יצא לקורס חובשים, הוא שרת בפלוגה הרובאית של גדוד רותם. בסוף המסלול זכה לתואר "מופת פלוגתי" ולא סיפר על כך למשפחתו ולחבריו.
ידידיה שירת בחטיבת "גבעתי" כחובש קרבי במחלקת החבלה של פלוגת החוד של הגדוד, שישבה במוצב כרכום בדרום לבנון. חייל למופת, אחראי מאוד, שקט ותמיד עוזר לחברים. "לא היה חייל אחד ואף לא מפקד שפעם העיר לו על שביצע דבר לא נכון," סיפר מפקדו, "ויותר מזה - לא היה חייל אשר לא שמעת ממנו: 'איזה ידידיה זה, פשוט תותח'."
בעת שירותו בלבנון, ביום הולדתו העשרים, י"ד בחשוון תש"ס, כתב ידידיה ברכה לעצמו: "האמת, מגיל אפס חוגגים את יום ההולדת שלי בתאריך העברי, ולמרות שכל החברים שלי שינו כבר מזמן ללועזי אני אוהב את י"ד בחשוון, בו הירח מלא כמעט לגמרי - ולפעמים צריך לחפש איפה בדיוק חסר החלק שיתמלא מחר - אבל לא מושלם. ותמיד יש לאן לשאוף ומה להשלים. יום הולדת עשרים שמח, ובהצלחה בעשור החדש."
בל' שבט תש"ס בעת פעילות שגרתית ליד מוצב כרכום שבלבנון, הופעל מטען על כח גבעתי שידידיה היה בו החובש, תוך כדי טיפול בפצועים ופינויים, החלה הפגזה כבדה על הכח, במהלכה נפצעו 7 לוחמים, חלקם קשה מאוד. למרות ההפגזה הכבדה המשיך ידידיה לעבור מפצוע לפצוע ולטפל בהם, תוך כדי הטיפול הוא נפגע ונהרג. על תפקודו במהלך הקרב קיבל ידידיה לאחר נפילתו תעודת הוקרה מקצין הרפואה הראשי.
מטופליו בקרב חיים עמנו.
לאחר מותו הועלה ידידיה לדרגת סמ"ר. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. ידידיה הותיר אחריו הורים, אהרן וסימון, שלוש אחיות - אורית, רחל ונעמה, ואח - חגי.
בן 20 היה בנפלו.
מפקד הגדוד של ידידיה, סא"ל מוני, ספד לו: "... היית לנו חבר אמיתי, אחד שתמיד מוכן לעזור, תמיד רגוע ועם חיוך נצחי גם ברגעים הקשים. כך גם היית בשעתך האחרונה. בקור רוח עברת מפצוע לפצוע... חילקת פקודות ודאגת שכל אחד יזכה לקבל את הטיפול הטוב ביותר שביכולתך לתת. הרופא הגדודי אמר לי, שכנראה הצלת את חייהם של חבריך לפלוגה..."
סא"ל מוני כתב למשפחה: "לכולנו, מפקדיו וחבריו, היווה ידידיה דוגמה ומופת. הוא היה לוחם מעולה וחובש מקצועי, פיקח וצנוע, בעל חיוך נצחי וחבר שאהוד על כולם. כך גם היה ברגעיו האחרונים. פועלו ומעשיו יהיו נר לרגלינו לעד."
ספד לידידיה מחנכו, ירמי: "... ידידיה, לא עשית עניין מכלום, לא הצהרת שאתה הולך ליחידה קרבית ולא דיברת על אידיאלים. אולי לכן אהבנו אותך כל כך. הציניות שלך לא נבעה מכעס ולא נבעה מהתרסה, היא נבעה מענווה עמוקה מאוד. מהבנה שיש יותר מדי צביעות בעולם הזה ושצריך להיזהר מדיבורים מיותרים. מהבנה שלדיבורים גבוהים צריך להיות כיסוי, ואם אין כיסוי אז עדיף לשתוק..."
כותב מפקדו הישיר של ידידיה, רס"ן יהודה: "... ידידיה, כל חיי אני ארגיש איך לא הספקתי לומר לך עד כמה אני מעריך אותך. בהתחלה גם מאוד כעסתי למה אין צדק בעולם, ואיך זה שאתה, שהיית חייל ובעיקר אדם שכולנו הערצנו, שאף פעם לא הזיק לאיש ותמיד עזר לכל, איך זה שאתה לא איתנו יותר. ידידיה, אני מעריך אותך מאוד על מה שאתה, עם הצניעות, האחריות, המסירות והמתן לזולת. יש אשר שומעים את השיר 'בלדה לחובש' וחושבים כי זו רק אגדה. אני יודע שאתה עשית את הדבר האמיתי, נתת את חייך למען חבריך. ידידיה, לעתים אני מתנחם בזה שאולי טוב לך שם למעלה. בין המלאכים הוא המקום הראוי יותר למלאך כמוך..."
שני סרטים על ידידיה הופקו לזיכרו: סרט אחד בבית-הספר 'הימלפרב' וסרט אחר בידי חברו ניסים.
ספר תורה נכתב לזכר ידידיה ולזכר חברו אבשלום שושני, והוכנס לבית-הכנסת במכינה הקדם-צבאית ביתיר. ספר תורה נוסף הוכנס לזיכרו של ידידיה לבית-הכנסת שליד בית- ספר 'נועם', שבו מתפללת משפחתו.
לזיכרו של ידידיה הוקם אתר אינטרנט שכתובתו: www.yedidya.org.
בתחקיר שנערך ב 2017 הודגש כי הוענק לסמל ראשון ידידיה גפן ז"ל צל"ש אלוף הפיקוד.