סמ"ר ציון סבג ז"ל

קורות חיים

ציון, בן רוחמה ומשה, נולד בשנת תשי"א (1951) במרוקו ועלה עם משפחתו בשנת 1952, בהיותו בן שנה. המשפחה השתקעה בחיפה ושם למד בבית-הספר "שערי תורה" ובישיבה התיכונית "עירוני ב'". הוא המשיך את לימודיו ב"בית הפקיד" וסיים בבית-הספר "תיכון חדש". ציון היה הילד האמצעי במשפחה שמנתה תשעה בנים ובנות. תנאי החיים של בני המשפחה הגדולה היו, בדרך כלל, קשים ביותר. הם חיו בצפיפות ובדחקות, כשפרנסתם מצויה להם בקושי רב. למרות זאת הייתה הופעתו של העלם הגבוה ושחור השיער מסודרת תמיד ושופעת מרץ וחדוות-חיים. חיוכו הטוב, העיד תמיד על יושרו, על ענוותנותו ועל טוב לבו. בבית-הספר היה תמיד בין המצטיינים, ואף-על-פי שהכין שיעורים ולמד בתנאים הקשים ובחוסר נוחות, לא ניכר הדבר במחברותיו או בידיעותיו. מילדות התבלט בכוח רצונו ובתושייתו. לאחר שהחליט לעשות מעשה, לא היה כוח בעולם שיעצור בו. הוא היה בן מסור ואוהב להוריו. מצווה גדולה הייתה בעיניו מצוות כיבוד אב ואם והוא הקפיד לקיימה כלשונה. מעולם לא התלונן ולא בא בטרוניות על הקשים שנתקל בהם. הוא לא רצה ליפול למעמסה על הזולת וגם בשעת דוחק ומחסור קשה היה מוכן לחלק את המעט שהיה לו עם שאר בני המשפחה. בד בבד עם לימודיו ניצל כל שעת פנאי שנזדמנה לו, כדי לצאת לעבודה, לעזור למשפחתו ולהקל מעט את מצוקתה הכלכלית. יחד עם זאת לא הזניח את התפתחותו ואת כישרונותיו.

הוא מצא פנאי לעסוק בענפי ספורט שונים, שהיו אהובים עליו, ואף זכה בשלל מדליות ותעודות על הישגיו. ציון היה גם אוהב טבע נלהב. שעות רבות הקדיש להקמתה של שמורת הטבע החדשה בהרי הכרמל, להכשרתה ולטיפוחה. הוא חי את הטבע והשתלב בו, והטבע החזיר לו אהבה. גופו קרן בריאות ואון ורוחו שפעה אושר, שמחה וחדוות-חיים. כיוון שהיה מלא שמחת-חיים, ואהבת הזולת הייתה התכונה המנחה באופיו, מעולם לא כעס ולא רגז על אדם וגם לא התייאש מן הקשיים הרבים, שהעמידו החיים בפניו ובפני משפחתו.

לקראת גיוסו לצה"ל החלה שאיפתו לעזור ולהקל את סבל הזולת, מתגבשת ומקבלת משמעות מדויקת. ציון הבין שהמקום היחיד שיאפשר לו למצות את יכולתו ואת כישרונותיו הוא מקצוע הרפואה. מרגע שהגיע להכרה זו החל פועל מיד במרץ ובהחלטיות כדי להשיג מטרה זו. ציון גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1970 והוצב לחיל הרפואה. לאחר הטירונות, עבר קורס חובשים קרביים וסיים בציון "טוב מאוד". עתה החלה פריחה אמיתית בחייו.

במקצוע זה מצא את עצמו והקדיש את כל כולו ללימודים ולעבודה.

תוך זמן קצר ביותר עמדו מפקדיו וחבריו על כישרונותיו ומסירותו המיוחדים במינם. הוא נשלח לקורס מדריכי חובשים וסיים גם שם בהצלחה רבה. ציון כאילו נולד להדריך. אפילו מדריכים ותיקים ומנוסים לא יכלו להתחרות בו. מפקדיו היו כל-כך מרוצים מעבודתו עד שמינוהו מדריך בכיר בחוליה ארצית והמליצו, כיוצא מן הכלל, להעלותו לדרגת סמל-ראשון. כאות הוקרה מיוחד על פועלו, נבחר על-ידי מפקדיו לייצג את חיל הרפואה בקבלת הפנים המסורתית, שעורך נשיא המדינה לחיילים מצטיינים. במלחמת יום הכיפורים השתתף ציון בקרבות הפריצה אל הגדה המערבית של תעלת סואץ. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), יצא לחלץ צנחנים פצועים, שנלכדו בהפגזה קשה ב"חווה הסינית". בעת שטיפל בפצועים נהרג מפגיעה ישירה של פגז. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שעל הר-הזיתים.

השאיר אחריו הורים ושמונה אחים ואחיות. הוריו תרמו לזכרו ספר תורה וספרי קודש לבית כנסת בבאר שבע; משרד הביטחון הנציח את זכרו באדמת המולדת על-ידי נטיעת עץ ביער המגינים בירושלים.