עלתה ארצה בשנת 1933 כסטודנטית לאוניברסיטה העברית.
עם קום המדינה יצאה עם בעלה לשליחות במדינות שונות באסיה.
כשחזרו ארצה בשנת 1960 התיישבו ובנו את ביתם בנתניה.
החלה לעבוד בשנת 1961 בבית ליגת נשים למען ישראל, לשעבר בית החלוצות, כשהמטרה היתה לשקם נערות שנמצאו ללא כל מסגרת חינוכית.
במסגרת בית זה היתה בין מקימי מפעל אריגה שיקומי לעיוורים "אורה".
עם צאתה לגימלאות החלה לעסוק בפעילות התנדבותית במוסדות שונים כמו שירות יעוץ לאזרח, מועדוני קשישים, מעון לנשים מוכות, אגודת ידידי בית החולים לניאדו, אגודת ידידי האוניברסיטה העברית והתאחדות עולי ארצות אנגלו סכסיות.