הדרך לירושלים נחסמה על ידי הערבים במחצית השנה הראשונה של מלחמת הקוממיות. במבצע נחשון בחודש אפריל 1948 נכבשו משלטים בצדי הדרך בין שער הגיא לירושלים ושיירות הועברו לירושלים במבצע זה ובמבצע הראל שב בעקבותיו.
בראשית חודש מאי נערך מבצע מכבי בקטע בין לטרון לשער הגיא אך הוא השיג רק חלק ממטרותיו. בסוף חודש מאי ובראשית יוני, לאחר פלישת הלגיון הערבי (צבא ירדן) לאזור, נערך מבצע בן נון במטרה לתפוס את הרכס בין לטרון לדיר איוב, ששלט על הדרך. לצורך המבצע הועברו לאזור חטיבה 7 החדשה, נפעלה בגזרת לטרון, וגדוד 52 של חטיבת גבעתי, שהועבר לאזור מחזית הדרום ופעל בגזרת שער הגיא.
אביב ברזילי עם סיירים מגדוד 52 יצאו בליל 28 במאי לבדוק מעבר בשביל בתוואי שהיה לאחר מכן לדרך בורמה. לילה למחרת יצא הגדוד במסע רגלי בשעות צהרים חמות מבית ג'יז (ליד כפר אוריה) לבית סוסין (תעוז כיום) ולאחר מנוחה יצאו בלילה לעבר שער הגיא. הלוחמים נשאו מטען כבד, וסמוך לשעת חצות, לאחר כמה שעות של מסע מפרך, הגיע הגדוד לשטח שער הגיא. המפקדה, שתי הפלוגות התוקפות, פלוגת העתודה והפלוגה המסייעת נערכו בעמדות שנקבעו מראש, אך הפעולה נדחתה ללילה הבא בגלל עיפות החיילים.
בלילה של 30 במאי יצאה פלוגה ב' בפיקודו של דב אלדובי, שצורפה לה מחלקה מפלוגה ג', להתקפה על משלטי דיר איוב. השטח הסלעי התלול ועדיפות האש של הלגיון ועצמתה מנעו התקדמות כמתוכנן. לפלוגה היו נפגעים. השחר התחיל להאיר והכוח בשטח היה בסכנה ואז נתן המג"ד הוראה לנסיגה לשער הגיא.
הגדוד נשאר בשער הגיא תחת פיקוד חטיבת הראל עוד מספר ימים, שבהם החזיק במשלטים והשתתף בנסיון כיבוש הרדאר.
ביום 6 ביוני חזר הגדוד למרחב שלו, למרחב הדרום, והצטרף למלחמה בפולש המצרי.
הערות:
תאור מפורט של הארוע נמצא בספרים:
חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי מאת אברהם אילון, הוצאת מערכות תשכ"ג - 1963, עמ' 83 , 88-93, 168.
גדוד 52 במלחמת העצמאות בעריכת יעקב נחמיאס, הוצאת אפי מלצר 2001, עמ' 188-209, 214.