יעקב לוי
נולד בט' בכסלו תש"ז, 2 בדצמבר 1946 באלכסנדריה.
נפל בי"ב בתשרי תשל"ד, 8 באוקטובר 1973 בסיני.
בוגר מחזור תשכ"ד.
יעקב עלה עם הוריו ואחותו ב-1951. המשפחה גרה בבני-ברק, ויעקב למד בבית-ספר "רמז". הוא הצטיין בלימודים, וניחן בכושר הבנה וניתוח. היה ילד שקט, קרא ספרים ועסק בגילוף בעץ.
בבחינות למחזור הראשון של הפנימייה, עמד יעקב בהצלחה. הוא נמנה עם קבוצה גדולה של תלמידים, שגרו בפנימיית "כרמית" ולמדו בתיכון "בית חינוך". היה תלמיד טוב בעיקר במקצועות הראליים ובביולוגיה. בפנימייה המשיך לעסוק בתחביבו, גילוף עץ והיה מקובל מאד על חבריו.
יעקב התגייס לשריון. במלחמת ששת הימים הוא שירת כנהג טנק ולחם בחטיבה 7. אחרי המלחמה הוצב כמדריך בבית הספר של החיל. לקראת תום השירות הועבר ליחידת הכנה ללימודים אקדמיים. גם במסלול זה, כמו בשירותו הצבאי, עמדו לו כישוריו ושקדנותו ולאחר ששיפר את ציוני הבגרות, התקבל כסטודנט בפקולטה להנדסה כימית בטכניון.
את לימודיו בטכניון סיים בהצטיינות, ומיד עם סיומם ב-1969, התקבל לעבודה במרכז למחקר גרעיני בנחל שורק. ב-1972 נשא לאשה את מינה ועברו לגור בראשון-לציון.
בבית-הספר, בפנימייה, בשירותו הצבאי ובעבודה היה אהוב על כולם. חברים, מורים ומפקדים זיהו בנער השקט הבוגר והצנוע אדם חושב, משכיל ובעל תושייה.
במלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו לקרבות הבלימה בסיני. ביום השלישי של המלחמה נפגע הטנק שלו בניסיון הפריצה לעבר גשר הפירדאן, ויעקב נהרג.