סא"ל ד"ר יוסף סחר ז"ל

אלבום תמונות

12.7.2000

יוסי אחי נולד ברעננה בתאריך 1.9.1941, להורים משה (מישה) ובלהה (לוסי). אני זוכר במעומעם, בהיותו תלמיד בכתה א', שבישרו לי על הולדתו, ושמו יקרא יוסי על שם הסבא יוסף (אבי האם לוסי). יוסי היה תינוק מלא חן ושמחת חיים, החיוך תמיד היה נסוך על פניו, תמיד היה עסוק בצעצועיו, חקר ובדק והפך ודיבר אל צעצועיו. הם היו חבריו היקרים והמוכרים. ריטואל קבוע היה בשעת האוכל, כשאבא מישה ניגן בכינור ויוסי היה אוכל ורוקד בעת ובעונה אחת. היתה לו אוזן מוסיקלת, לימים למד פסנתר וניגן בכשרון לא מבוטל.
כבר בגן הילדים נחן בתכונות אופי שאיפיינו אותו בבגרותו, חביב, חכם, חברותי וטוב לב. בבית הספר העממי ע"ש "מגד" (שהיה מורי ז"ל, ומחנכו עד לכתה ה'), התגלה יוסי כתלמיד מצטיין, בעל אמביציה ושאיפה לשלמות. המחנכת שלו יפה סוכן, היללה אותו באישיותו וכשרונו וכבר בצעירותו הצטיין בלימודיו. היתה לו אמביציה ושאיפה לשלמות שדחפה אותו להשגים בכל תחום שבו התענין. יוסי גם ניחן בעקשנות.
בסיום לימודיו בבית הספר היסודי, החליט הנער המתבגר ללמוד בתיכון עירוני א' בתל אביב. רק תלמידים מצטיינים יכלו להתקבל לעירוני א', ועל אף הקשיים הטכניים שנקרו בדרכו, כמו להשכים קום עם שחר, לשרך רגליו בבוץ בחורף הקר, בקיץ בחום הלוהט, לטלטל עצמו בכבישים, על מנת להגיע בזמן ללימודים, וכך במשך 4 שנים רצופות עמד במשימה יפה, וסיים בהצטיינות. בהמשך התקבל לעתודה האקדמאית ללימודי רפואה, באוניברסיטה העברית בירושלים.
יוסי היה נהנתן שידע לשלב הנאה סטודנטיאלית עם לימודים גבוהים. בעיתות חופשה השתכר למחייתו. לא בחל בכל עבודה שנקרתה בדרכו, בחריצות, באחריות, במסירות וביסודיות.
בשנת 1965 נשא לאשה את רחל חברתו, שהכירה מהאוניברסיטה. הוא התגלה כבעל אוהב, רגיש ומסור מאין כמוהו. כשנולד בנו הבכור ירון בשנת 1969, הוא טיפל ודאג לבריאותו. בנו השני עודד נולד בשנת 1970. המשפחה היתה כל עולמו. בכל רגע פנוי היו עורכים טיולים ומתעדים אותם במצלמתו, שהיתה תדיר על כתפו. נוסעים לחברים שהיו פזורים בכל רחבי הארץ.
לאחר לימודיו כעתודאי, שימש כרופא צבאי בשירות הקבע. בשנת 1967 השתלם בקורס לקציני רפואה, והוצב בחיל השריון. הוא היה רופא מעולה, ידען בשטח הרפואה, בעל רגישות לסבל החולה, ואהוב על מפקדיו. בשנת 1967 השתתף במלחמה, והוענק לו אות מלחמת ששת הימים.
בהמשך הקריירה הרפואית אויש לבית החולים בלינסון, במחלקת ילדים, והשתלם בהמטולוגיה. הילדים מאוד אהבו את הרופא החייכני, שידע לשמחם, ולהפיח בהם תקוה לתוחלת חיים.
במלחמת יום כיפור, בשנת 1973, גויס יוסי כרופא אוגדתי בחיל השריון והשתתף בקרבות בחזית הדרומית בסיני. אשתו רחל היתה באותו זמן בחודש הריונה האחרון, ויוסי עמד בקשר טלפוני איתה בתדירות גבוהה, ידע להרגיעה, שבטוח יגיע להיות לצידה בעת הלידה.
שיחתי האחרונה עם יוסי היתה בשעה 3:00 בלילה, בתאריך 16.10.73, שלושה ימים לפני מותו. הוא שאל לשלומנו, שלום ילדיו ורעיתו, מסר ד"ש חם וביקש שאתקשר ואמסור לה שהכל כשורה.
אור ליום ה-19.10.1973 נהרג יוסי ליד דוור-סואר, שעה שחיפש יחד עם צוותו מקום להקים בו את בית החולים של האוגדה. טיל פגע פגיעה ישירה בתוך המחסה שמצאו יוסי, החובש האוגדתי ונהגו האישי. כשמצלמתו לידו לתעד את מה שהתחולל, נהרג יוסי.
בנו גדעון (השלישי במנין), נולד יומיים לאחר שיוסי נהרג. הוא כל כך ציפה להולדתו של הבן, וכואב שיוסי לא זכה להכירו. יוסי נקבר בבית העלמין הצבאי ברעננה, מקום בו קבורים הוריו, שנפטרו לאחר מותו, בבית הקברות האזרחי הסמוך לבית הקברות הצבאי. בן 32 היה במותו.
בית החולים בלינסון הקים לזכרו ספריה במחלקה הפדיאטרית, וקרא את מחלקת טיפול יום ילדים על שמו. 3 שנים לאחר מותו נולד לי בן, שיבדל לחיים ארוכים, שנקרא על שמו של יוסי, ונולד בתאריך 1.9.1976, אותו תאריך שבו נולד יוסי דודו (1.9.1941).
יהיה זכרו ברוך לעד.

סחר מאיר (אחיו)