אלבום תמונות
בשרותי הסדיר, לא הזדמן לי לעבוד במחיצתו של יוסי סחר ולהכיר אותו מקרוב. הכרותינו בתקופה זו הצטמצמה בפגישות, בדיונים, בכנסים ובישיבות. כבר אז התרשמתי באופן חיובי מאוד מהאיש, כאדם רציני, עניני, שקול ומפוכח. לא מרבה לדבר, אבל כשהוא מדבר, מדבר באופן תכליתי ולעניין.
במפקדה ראו רופא וקצין מבטיח, מהמוצלחים במחזורו, ונבאו לו עתיד טוב בחיל.
כאשר נקראתי לשרת ביום הכפורים, התיצבתי בפני קצין התחזוקה הגייסי ששימש גם קצין התחזוקה של האוגדה שלנו - 162 ובתדריך נאמר לי, כי ד"ר יוסי סחר הוא קצין הרפואה האוגדתי. שמחתי על כך, ביודעי, כי לפחות בנושא זה תהיה שפה משותפת, שכן בין מפקד גדוד הרפואה, תפקיד שאני שימשתי בו, לבין קצין הרפואה האוגדתי, תפקיד ששימש בו ד"ר יוסי סחר, חייבת להיות הבנה.
האוגדה שלנו נערכה לבלימה ולמתקפת נגד. גדוד הרפואה נפרס בגיזרה רחבה מאוד ובפריסה זו שהה במשך כ-8 ימים, בהם קלטנו, טיפלנו ופינינו מספר גדול של נפגעים. יוסי נהג לבקר אותנו בתקופה זו לעיתים קרובות, התעניין בשינויי הפריסה של היחידות, מספר הנפגעים שנקלטו, טופלו ופונו, הבעיות שעמדו בפנינו, והשתדל תמיד לעזור.
באחד הביקורים ישב יוסי מולי ונראה לי לא כתמול שלשום. שאלתי מה מדאיג אותו, ואז סיפר לי יוסי כי רעיתו בחודש התשיעי להריונה ובכל יום היא אמורה ללדת ומדאיג אותו מאוד שהוא לא נמצא לידה בימים גורליים אלה.
אחרי המלחמה סיפר לי ד"ר יעקב הספל, כי אחרי נפילתו, נמנעו במפקדת האוגדה ובמפקדת הפיקוד מלספר לה על נפילתו והשהו את ההודעה עד לאחר הלידה.
למחרת צליחת התעלה, נדרשתי להעביר פלוגה קידמית לעברה המערבי של התעלה. הפלוגה יצאה לדרכה בליווית הסמג"ד - ד"ר פיורה, ומספר שעות לאחר מכן הודיעו לי בקשר כי בצומת "עכביש-כספי" הפלוגה הופגזה והתפזרה והסמג"ד נפצע. יצאנו ארבע בקומנדקר: נהג, קשר, מכונאי ואנוכי לבדוק את המצב. הגענו למקום, חילצנו את הפלוגה מהצומת, שבמזל, פרט לפציעתו של הסמג"ד לא היו בה נפגעים נוספים. המשכנו את דרכינו לעבר התעלה. בשעות אחר הצהרים, צלחנו את התעלה והגענו למקום שנקרא "דוור סואר" - ראש הגשר בצדה המערבי של התעלה. מיקמנו את הפלוגה שהחלה מיד בקליטת נפגעים, ואנחנו תפסנו מחסה בתעלת השקיה בסביבת הפלוגה.
השטח היה מוכה אש בצורה שקשה לתאר. הצבא המצרי עשה מאמץ עילאי להשתלט חזרה על ראש הגשר, הפגיז והפציץ בכל סוגי הנשק האפשריים ללא הפסקה את "דוור סואר", מקום שנקרא בפי חיילינו "חצר המוות".
לפנות ערב, התקשר אלי קצין התחזוקה האוגדתי ואמר לי לחזור לגדוד שנותר ללא מפקד וכי קצין הרפואה האוגדתי ד"ר יוסי סחר, יבוא להחליף אותי.
כעבור זמן מה, התקשר אלי יוסי לברר את מקומינו המדויק. כיוונו אותו למקום ונוצרה חבירה.
יוסי הגיע בלווית קצין החובשים האוגדתי - בני לוי, נהג וקשר. דיווחתי על מקום הפלוגה ולאחר ברכות של "נסיעה טובה" ו"תשמרו על עצמכם", יצאנו לדרכנו לעבר הגדוד. מאור בלילה כשהגענו, דיווחתי ליוסי בקשר על הגיענו ושאלתי: "האם שקט?". נעניתי: "שקשקת רצינית".
למחרת הודיעו לי כי בפגיעה ישירה נהרג יוסי סחר, בני לוי, הנהג והקשר.
יהי זכרם ברוך,
שלום חכמון