סמל רפאל חן בן חמו ז"ל

מצב הכוננות הוגבר ועלה אף למקסימום - רמה ג' (כולל ביטול חופשות) והחלה תזוזת הכוחות ממרכז הארץ לצפונה ודרומה.
עד ל- 10\5 התפרסו שני גדודי "גולני" במוצבי ה"קו הסגול", מאחוריהם התפרסה ברמת הגולן חטיבת השיריון 188 - "ברק", בפיקוד יצחק בן שוהם. כאשר הוחלט לעבות את כוחות השיריון והארטילריה ברמת הגולן, חטיבה 7, בפיקוד יאנוש בן-גל עלתה מהנגב לרמה והתפרסה בצפון (שבועיים לפני כן גדוד 77 מהחטיבה בפיקוד אביגדור קהלני עלתה לרמה לאימונים).
רוב כוחות השיריון רוכזו בדרום הרמה ("ברק") ובאזור קוניטרה (ממחשבה שזהו אזור מישורי, ובעל חשיבות בינלאומית)- חטיבה 7. מול 1400 הטנקים הסורים, הגנו בסה"כ שתי חטיבות עם 177 טנקים. גם הארטילריה הישראלית ברמה"ג תוגברה- ערב המלחמה היו לצה"ל 44 קנים למול 930 לסורים. בשלב זה פונו הנשים והילדים מהישובים, משני צדדי הגבול נערכו הכוחות למלחמה על סף התלקחותה.
חטיבת בן-שוהם, חטיבת 'צנטוריונים' בת שני גדודים סדירים, מוצבת זה שנים אחדות ברמה"ג. היא שמילאה את משימות הפשיטות המשוריינות וימי הקרבות בגבול הסורי בשנים האחרונות. אנשי החטיבה בקיאים אפוא היטב בשטח קיימו תרגילים עוצבתיים מוצלחים, לחמו בתקריות אש שונות בגזרה ופשטו אל קני מחבלים בדרום לבנון. החטיבה ערוכה בכוננות מוגברת ערב הלחימה, גדוד יאיר בצפון- אחראי לפיתחת קונייטרה, ציר עיקרי לפריצת אויב אפשרית. גדוד עודד בגזרה צפונית- ציר כודנה, ציר רגיש נוסף.