נחמיה...
שאהבתי אותו...
שהייתי כ"כ רוצה בן כמותו...
שאני בעצם נורא מתגעגעת אליו...
וכ"כ משתוקקת לראות את חיוכו, מבטו, זיו פניך...
נחמיה שהכל... מכל...
כ"כ הרבה יש לאמר על אותו צעיר...
שהוא צנוע, עניו, ונחבא אל הכלים...
אך יודעת אני שכשם שבחייו שנא את המתגאים
את המכוממים שמו... ומפארים
כן ירגיש במותו - כשכעס בתוכו עצור
על כן מעדיפה אני לא לשבח ולא להלל
הכל בלתי נצור.
דבר אחד ויחיד מקבל על המצב העגום
רואה אני אותו לעת ערב, עת ישן היקום
רואה... ומצטערת עת צריך לקום
אהובה האחות