13.8.06
לאח שלנו,
אני מסרבת להאמין שהאח הקטן שלי לא כאן.
זה נראה לי לא הגיוני לחשוב שיותר הוא לא יבוא הביתה.
ואיך אפשר להכניס בדף את כל מה שהיית? אין סוף מילים לא יספיקו לי.
נאמר שהיית ה'חמד' של אמא - הבן המוצלח. היו לכולנו כל כך הרבה תקוות בשבילך, רצינו בשבילך כל כך הרבה. על כל הציפיות שהיו לנו ענית, ותמיד מעבר להן.
נאמר שהיית האח הכי טוב שיש - אח שתמיד יעזור כשנבקש, וגם אם לא נבקש - אתה תתנדב. תמיד מתנדב לתת.
אח שתמיד כל כך הצחיק את כולנו בעקיצות הקטנות שלו ובחיקויים.
היית עוקץ אותי תמידית, אבל עם כל כך הרבה קסם שלא היתה לי ברירה אלא להישפך מרוב צחוק.
היית אבן הראשה של המשפחה - כשצריך אתה צוות הבידור, כשצריך אתה הרציני שמאפס את כולנו ותמיד כשצריך - אתה שם.
הבנאדם הכי טוב שהכרתי בחיי.
כל כך יפה, וגבוה, וחכם, ומבריק והכי מצחיק שיש. מסוג האנשים שברגע שהם מגיעים ישר הכל נדלק באלפי אורות - פתאום השיחה מעניינת, פתאום כל כך מצחיק, פתאום יש תחושת ביטחון.
זה לא טריוויאלי בעולם שלנו להיות כל כך טוב, ולעזור ולהיות שם בשביל כל אחד, תמיד, בכזאת התמדה ואהבה, אבל בעולם שלו זה היה כל כך מובן מאליו - הוא גרם להכל להראות כל כך קל ואמיתי - פשוט להיות בן אדם טוב.
פשוט להגיד מילה טובה, פשוט לבוא ולתת כתף, פשוט להגיד - בואו איתי. זה אף פעם לא היה בואו אחרי, אלא בואו ביחד, ומבלי לנסות או להתכוון סחפת אחריך כל כך הרבה אנשים.
תמיד כשיצאת הביתה בסוף שבוע היית מגיע לארוחת ערב ומביא אתך חבר מהצבא או חייל בודד מהקיבוץ וגרמת לכולם להרגיש שהבית שלך זה גם הבית שלהם.
ובכל שבת כשהיית בא הביתה היית דבוק לשיר מוזר אחר שאף אחד בעולם, חוץ ממך, לא מכיר, והיית שר את אותו המשפט בשיר שוב ושוב ושוב, עד שהצלחת להטריף את כל הבית, וכשהיינו מתעצבנות עליך היית צוחק וממשיך לשיר את אותו משפט, רק חזק יותר.
ילד גדל, 20 שנה והוא הופך להיות הבן, ה'חמד' שאמא כל כך גאה בו, האח הכי מוצלח, החבר הכי טוב, האהבה הכי גדולה של מישהי.
תמיד ידענו שאתה באמת כזה מוצלח ובאמת כזה טוב ותמיד הערצנו אותך על מה שעשית ועל מי שאתה.
וכששאלו עליך, תמיד היינו מספרות בגאווה איזה אח תותח יש לנו ושאתה מספר 1.
היית בן-אדם מלא חיות, מלא שמחה, ששום דבר לא שובר אותו, ובתוך החזות החזקה, הישרה והאיתנה הזאת, ובעוצמה שהקרנת, היה לך לב רך וטהור ונדיר כל כך.
וכל מי שמכיר אותך יודע כמה מיוחד אתה.
ובכל דבר שנעשה ולכל מקום אליו נלך אתה איתנו ותמיד תישאר בלב השבור שלנו.
אוהבות אותך,
וכבר כל כך מתגעגעות אליך ולחיוך שלך.
שרי ורומי