סרן ד"ר איגור רוטשטיין ז"ל

סימן שאתה בסדר
חבר יקר,
הרשימה הזו הייתה צריכה להיכתב לפני 6 שנים, אבל הכתיבה קשה.
לי נדמה שהזיכרון הטוב ביותר שלך הוא חיוך מופנם. ככה. פשוט.
הרבה יותר מתאים מכתיבה.
אחרי כמה חודשים ביחד באוגדה, קראת לי "אבישיסקי" באחת ההזדמנויות.
שאלתי, "מה פירוש התוספת המכובדת"?
"יכולתי להסביר הרבה" ענה איגור, "אבל האמת, זה אומר שאתה בסדר".
זהו. במילה אחת איגור סיכם שהמהפך הושלם והחניכה הסתיימה.
מ"צעיר"- הפכתי לאחד שאפשר לסמוך עליו.
אפשר לספר על איגור הרבה דברים טובים, ועדיין תקצר היריעה:
איך התמודד עם קשיי השפה והמנטליות. איך לקח את החיים בפורפורציה הנכונה, ללא היסטריה וללא פחד גם ברגעים מכוננים. איך הלך לישון תמיד עם ספר, ולפעמים אחרי משקה ממצה.
אבל, בשבילי, איגור היה בעיקר אח בכור, "מנ'ץ" אמיתי, דמות לחיקוי והרבה יותר מ"בסדר".
בפרספקטיבה של 6 שנים, חסרונו של איגור משמעותי מאוד לאלו שהכירו ואהבו אותו.
לב, ומשפחת רוטשטיין היקרה,
היו גאים באיגור שלכם, שלנו. אדם, קצין, רופא ולוחם משכמו ומעלה.
חבר אהוב, שחיוכו המופנם יישאר בליבנו לעד.
אבישי